איך מתנהגים או מה בחורים באמת רוצים?

אף פעם לא חשבתי על כך, אבל בד"כ כשאני יוצאת עם בחור כמעט תמיד קורה שאנחנו כבר מתמזמזים על הפגישה הראשונה. אני בת 23 ורוב הבחורים שאני יוצאת איתם מבוגרים ממני בכמה שנים. רציתי לדעת מה באמת נחשב "נורמלי" או "מקובל" לעשות, האם זה בסדר מצידי "לתת להם" או לא? אני שואלת את השאלה הזו, כי אני עוקבת קצת אחרי תגובות של אנשים בעניין ואני רואה שמצד אחד הרבה בחורים יאמרו שהם יתייחסו לבחורה יותר ברצינות אם היא תדחה אותם מבחינה מינית לפחות בהתחלה, מצד שני, הרבה מהבחורים האלה גם לא שוללים סטוצים והם בעצמם יוזמים חלק מהפעילויות המיניות האלה.. ומצד שלישי חלקם גם מתייחסים אח"כ לבנות אולי בצורה זולה. קרו לי מספר מקרים שאחרי פעילות מינית כלשהיא, בחורים היו פחות רציניים או התייחסו אלי יותר בקלילות מאשר ברצינות. מצד שני, תמיד חשבתי שכשמגיעים לגיל בוגר, הדברים האלה כבר לא באמת משנים ומכיוון ואנחנו "בוגרים" אנחנו כבר לא משחקים במשחקים של גיל טיפש-עשרה. אז אני די מבולבלת עכשיו. מצד אחד הם יוזמים ואח"כ משנים את דעתם? ואם בחורה יוזמת - מה היא בשבילם? אני יודעת שתמיד תהיה "מלחמה" בין המינים וכיו"ב, ואולי זה ישמע קצת פרמיטיבי לומר, אבל אני שמה לב שבחורים יותר נהנים להשיג את הבחורה שלהם בדרך המסובכת - לנסות לצוד אותה כדי שאח"כ הם או יכבדו אותה יותר או יהנו יותר מהקשר. אני לא מבינה למה זה ככה, ולמה צריך את כל המשחקים האלה, פתאום כשאני חושבת על זה, אני לא יודעת איך באמת מתנהגים כשיוצאים עם מישהו. תמיד נראה לי שאם אני לא "אתן" לו (אפילו אם זה רק להתנשק) הוא לא ירצה אותי או יחשוב שאני לא מעוניינת בו. דיברתי עם ידיד שלי והוא אמר שיכול להיות שאני באמת "קלה" מידי להשגה ואולי אני צריכה לשקול להיות מתונה יותר אם אני רוצה שבחורים ירצו אותי. למרות שאני לא חושבת ככה על עצמי. דברתי גם עם אמי והיא אמרה שלא מתנשקים בפגישה הראשונה. אז צחקתי ואמרתי לה שזה דור אחר וצעירים היום מתנהגים אחרת ומתייחסים בצורה יותר חופשית למין מאשר בדור שלה. היא ענתה לי שהדברים האלה לא משתנים לעולם. בנוסף, יצא לי לדבר עם חברים אחרים והם לא הבינו את הבעיה. יש לי חברות שבעד סטוצים והן לא רואות בזה בעיה. יותר מכך, הן גם לעגו לי שבכלל אני מושפעת מהצורת יחס של הבחורים איתם הייתי ושהגיבו בצורה "שלילית". הן אומרות שבחורים כאלה הם פרמיטיבים ולא שווים את היחס שלי אליהם. אז מי צודק? מה נכון? ועכשיו ככל שאני חושבת על זה, אולי אני באמת לא יודעת איך מתנהגים ואיך מקובל להתנהג היום ובגיל שלי ובגילאים מבוגרים יותר. אשמח לקרוא תגובות רציניות בעניין גם מהד"ר וגם משאר הקוראים. תודה!

נגה, שלום. לדעתי את צריכה לנהוג כפי שאת מרגישה, ולא לפי תכתיבים כלשהם. יש הרבה שמחפשים את הצד השני רק למטרה אחת... . גם אותי זה מביך אם הצד השני מנסה לנשק אותי כבר בפגישה ראשונה. אם הוא מנסה לשלוח ידיים (בייחוד אם מדובר במסעדה או בית קפה או מקום ציבורי אחר), אז אני משלמת, מתרצת תירוץ, ופשוט הולכת. עוד דבר, אל תנדבי על עצמך יותר מידי פרטים בפגישה ראשונה. מקווה שעניתי, עדי

בקשר ללנדב פרטים - למה הכוונה?

הי נגה, מתוך ההודעה שלך בלטו לי 2 משפטים: 1. "תמיד נראה לי שאם אני לא "אתן" לו (אפילו אם זה רק להתנשק) הוא לא ירצה אותי." דיברת על ההרגשה שאחר כך יעריכו אותך פחות (אם "תתני" ישר על ההתחלה) אך בעצם עוד לפני שהגעתם לזה, יש בך כבר סוג של תחושה של חוסר ערך (מי ירצה אותי אלא אם כן אתן לו מה שהוא רוצה-במילים אחרות). 2. "היא ענתה לי שהדברים האלה לא משתנים לעולם". ציטטת את אמך ונראה לי שאת נוטה להסכים איתה.. אני חושבת שאין חוקיות של מה צריך ומה מקובל ומה עדיף. סביר להניח שתשמעי על סיפורי אהבה מוצלחים שהתחילו בכל הדרכים, השאלה היא מה טוב ונכון לך. יכולה להיות תשוקה מהפגישה הראשונה, ולכן גם מין כשלעצמו איננו רעיון רע תמיד, אך עם זאת כדאי שהוא יגיע ממקום של רצון טהור (שזה בסדר!) ולא מתוך תחושה של חוסר ערך, או שהערך יהיה קשור במין. מה את אומרת?

אני אומרת שאתה צודק... חשבתי על זה כבר, אבל אני פשוט לא יודעת איך להראות לבנאדם שאני מעוניינת בו אחרי שאני דוחה אותו כאשר הוא מעוניין לנשק אותי.