בעיה - זקוקה לחוות דעת

שלום וחג שמח אני לא יודעת אם זה הפורום המתאים - אבל אשמח אם תוכלו לעזור לי בכל זאת בתי בת 3 ו-8 חודשים - גמולה מטיטולים כבר למעלה משנתיים. היא הקטנה בבית ויש לה אחות בת 8. במשך השנתיים מאז הגמילה היא לא פיספסה פיפי יותר מפעם-פעמיים וקיבה מעולם לא. בשבוע האחרון (מיום חמישי) היא עושה פיפי כרגיל בשירותים אבל קיבה בתחתונים!!! בפעם הראשונה חשבתי שמדובר בפיספוס ולא התרגשתי אבל מאז היא עושה רק בתחתונים!! אחרי שיחות והסברים ... היא הבטיחה שתגיד לי כשיש לה קקי, אבל היא לא אומרת לי... היא מתחילה להתנהג מוזר להצמד אלי.. לקפוץ במקום... וזה הסימן בשבילי שיש לה קקי. אני מרימה אותה במהירות (כי היא מסרבת ללכת בכוחות עצמה) ומושיבה אותה על האסלה, היא מתחילה לבכות בכי היסטרי... ואז מוציאה את מה שממש לחץ, ולא מנסה להוציא עוד. לפעמים היא מצליחה גם לא להוציא את מה שלוחץ.. לציין שמדובר בילדה בוגרת, פקחית, ובריאה. כמו כן, לא נראה לי שעברה עליה איזה טראומה בימים האחרונים שכן היא בחופשה מהגן והיתה צמודה אלי ב10 ימים האחרונים... פרטים חשובים נוספים: אני נמצאת בחודש השביעי להריוני השלישי. (היא הקטנה). ואנחנו עומדים לפי מעבר לדירה חדשה. שאלתי - מאוד נראה לי שמדובר בתופעה פסיכולוגית, אולי בעקבות השינויים שעתידית להיות, למרות ששום שינוי לא התרחש בפועל, בנתיים... אבל האם בכל זאת יכול להיות שמדובר בבעיה רפואית....? לציין שהקיבה קשה ולא שונה מבעבר... אנא עזרתך !! תודה וחג שמח !!

מור, נשמע שאכן יש קשר בין ההריון לבין השינוי בהתנהגותה של ביתך. כפי שציינת היא אכן פקחית. היא מבטאת בהתנהגותה החדשה את החרדות שלה, במודע או שלא במודע; חרדות שמא להורים יהיה תינוק חדש שיחליף את מקומה, ואולי כבר ההורים חושבים שהיא מספיק גדולה ואיננה דורשת עוד טיפול. כך למעשה היא "מלמדת" אתכם (ע"י הרגרסיה בהרגלי היציאות שלה) שעודנה "קטנה" וזקוקה לטיפול והשגחה מצדכם. ייתכן בבירור שזוהי גם מעין מניפולציה מצידה להשיג את תשומת לבכם. כך או אחרת מדובר בביטוי התנהגותי לגיטימי. לטעמי, כדאי לשוחח עם ביתך ולהכינה היטב לקראת הלידה הצפוייה, ובעיקר להבהיר לה שהיא רצוייה ושיש די מקום בשבילה וגם בשביל התינוק הצפוי להיוולד. במקביל יש לדעתי גם להבהיר לה שהתנהגות שכזו אינה מקובלת עליכם, אך להימנע מכעס שיגרור "מאבקי כוחות".זו דעתי בכל אופן. שיהיה במזל- טוב.

מור שלום, לפני ההסברים הפסיכולוגיים, הייתית ממליץ לשלול בעיות גופניות/רפואיות. ואף לפני כן להתבונן היטיב על הרגלי האכילה של הילדה. את אומרת שהיא נמצאית בבית ולא בגן. האם היא אוכלת שונה? האם למשל היא אוכלת מצות עם שוקולד והדבר גורם לה לעצירות? האם היא שותה מספיק? האם לילדה ישנה קיבה נורמלית או קשה מהרגיל? קודם כל תבדקו את זה. לאחר מכן תתיעצו עם רופא המשפחה ורק לבסוף הייתי מגיע להסברים פסיכולוגיים ולהתייעצות עם פסיכולוג ילדים. בכל מקרה, העבירי מסר מרגיע לילדה ואל תלחצו בעצמכם. גם בתוך התפתחות נורמלית בהרגלי הנקיון ישנן רגרסיות זמניות. אנא עדכני אותנו לגבי ההמשך, בברכה, גדעון