איבדתי שקט נפשי

היי, אני ובעלי עברנו משבר רציני לפני חצי שנה, כולל בגידה שלו. נפרדנו, חזרנו והיום הכל מצוין, הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני המשבר. העניין הוא שעד אז (לפני המשבר) נורא האמנתי לו, סמכתי עליו והוא ניצל את זה ושיקר לי. גיליתי שיש לו מישהי דרך הפלאפון שלו (היא התקשרה ובמקרה אני עניתי). אחרי זה היו הרבה שיחות נפש מאוד ארוכות, כמו שכבר אמרתי נפרדנו ולאחרי כמה חודשים החלטנו לפתוח דף חדש. הבעיה היא שמאז שחזרנו יש לי אובססיה ופחד נוראי שהוא מסתיר משהו ממני. כל פעם שיש לי הזדמנות אני מחטטת בפלאפון שלו בלי שהוא יודע ובודקת שיחות נכנסות, שיחות יוצאות, הודעות וכו'. אני יודעת שאם הוא יידע שאני עושה את זה יהיה פיצוץ. אסור שהוא יידע. אבל כל פעם שאני עושה את זה משהו לא מסתדר לי. דוגמא: שמעתי שהטלפון שלו צילצל, אחרי שהוא דיבר שאלתי מי זה, הוא אמר מעבודה. כשהייתה לי הזדמנות לבדוק לא היה שיחה נכנסת באתה שעה. ז"א שהוא מחק את המספר שהתקשר. וכל מיני מקרים מוזרים כאלה. אני לא יכולה לדבר איתו על זה כי אני מתביישת מי זה שאני מחטטת בטלפון שלו ומצד שני זה אוכל אותי מבפנים ולא נותן לי שקט. אתמול גיליתי עוד משהו. כמובן שבהודעות שלו הכל ריק, גם נכנסות וגם יוצאות. אני לא יודעת אם היה והוא מחק או לא היה. אז ניסיתי דבר אחר. נכנסתי למונה הודעות וגיליתי שהוא שולח הודעות למספרים לא מוכרים וגם שולחים לו. יכולתי לראות רק את שעת ההודעה ומספר, לא את התוכן. התקשרתי למספר האחרון. זה היה קול של אישה. אמרתי שזה טעות. ניסיתי לרמוז לו, שאלתי אותו אם הוא מסתיר ממני משהו, הוא אמר שלא ואני לא יכולתי להגיד כלום. מה לעשות? אני רוצה לדבר איתו על זה, לשאול. מצד שני אסור שהוא יידע שאני מחטטת בפלאפון שלו. בבקשה תעזרו, אבל בלי לצחוק ובלי לפגוע. תודה, שרית

אני לא פסיכולוגית או משהו, אבל נראה לי שלמרות שלדעתך חזרתם והכל מצויין, זה לא באמת כך. לא סתם אומרים שאמון זה הדבר הכי חשוב במערכת יחסים, וכשאין אמון, אין כלום. אם תמשיכי ככה את תשגעי את עצמך ובעצם תמשיכי להעניש את עצמך על משהו שהוא עשה! את חייבת להפסיק ללכת על קליפות ביצים בשבילו, זכותך להיות חשדנית וזכותך לקבל הסברים, הוא צריך לספק לך אותם כי את הסכמת לסלוח לו, וזה דבר גדול. את צריכה לחשוב עם עצמך טוב טוב מה את צריכה שיקרה כדי שבאמת הקשר יחזור להיות טוב ומבוסס על אמון, ולהפסיק לבטל את עצמך ואת חששותייך. גם אם את טועה, יש לך סיבה להתנהגות הזו ויש לך כל זכות שבעולם לרצות לדעת מה קורה. אני באמת חושבת שאולי ייעוץ או טיפול יכולים לעזור, להחזיר לך את האמון בו- כמובן שיש לוודא שהוא אכן ראוי לאמון... המון בהצלחה לך,ונחכה לראות מה המומחה יגיד...

שרית שלום, "מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננים". את מספרת בדיוק רב ובכאב, את מה שקורה בהרבה מערכות יחסים שבהם היתה בגידה . מה שנשבר ומתפרק זה האמון. האמון שלך בו, ולאט לאט האמון שלך באינטואיציות שלך ובזכותך להחזיר את האמון ביניכם ולשקם את מערכת היחסים. בדרך כלל ארועים כאלו בתוך זוג, לא עוברים בשקט כלל ועיקר. הן פותחות שאלות נוקבות לגבי הזוגיות וגם כל אחד לגבי עצמו. (במה הייתי לא בסדר? מה לא נתתי לבן זוגי שהוא נזקק לו? האם זה יכול לקרוא שנית? איך לא ראיתי? ועוד ועוד) בקצרה, תגובתך הינה נורמלית ומובנת ואת לא יכולה לצפות מעצמך שלא להיות חשדנית. אז מה לעשות? את לא חייבת לחשוף את הטקטיקות הטלפוניות בפני בעלך. זו רק טקטיקה והיא עדיין השיטה שלך לבדוק מה קורה. הייתי ממליץ בחום שתלכו לטיפול זוגי. דברי עם בעלך, תגידי לו שלמרות שמערכת היחסים השתקמה את עדיין לא רגועה ומעוניינת להבין טוב יותר מה היה. תגידי לו שאת עדיין מודאגת שמא מה שהיה יחזור. ותקבעי פגישה אצל מטפל זוגי (יש תחנות ליעוץ למשפחה וליעוץ זוגי ליד כל שרות פסיכולוגי באזור מגוריכם, או דרך קופת חולים). בהצלחה, גדעון