פטירתו הפתאומית של אבי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

24/04/2005 | 22:29 | מאת: בת אוהבת

שלום, אני בוגרת בת 37 נשואה , אם לשני ילדים. איבדתי בפתאומיות אב אליו הייתי קשורה באהבה הדדית גדולה.אנני יודעת מה עושים עם געגוע כה עמוק. אני עסוקה מאוד לחזק את אימי שחיה עמו בסמביוזה 45 שנה. הוא היה מאוד דומיננטי בחיינו והקרין חיוניות גדולה ואהבה ופינוק אין קץ. מה כדאי לעשות כדי לעזור לכולנו, לעצמי ? עוד לא יצא לי להתמודד עם אובדן כה כואב ! וחטוף.

24/04/2005 | 23:15 | מאת: גדעון שובל

לבת האוהבת שלום, משתתף בצערך על האובדן הפתאומי והכואב. בשלב ראשוני זה את מתמודדת עם ההלם והפתאומיות של האובדן. מה שמסייע בשלב זה הינו העיסוק בדברים הקונקרטיים והמעשיים הקשורים לפטירה: ההלוויה, הודעות לקרובים וחברים וכל מה שקשור לשבעה: לבטל תוכניות שהיו לשבוע הקרוב . כעת עלייך לפנות את עצמך להיות עם עצמך,אמך, משפחתך ואבלך. דבר נוסף שמסייע הינו להיות מוקף באנשים קרובים: גם עבורך וגם עבור אימך. אנשים יתקשרו ויבואו ויציעו תמיכה ועזרה. אל תהססי להענות. בתוך הצער שאת מצויה תוכלי כך להרגיש את התמיכה והאהבה של הקרובים לך. מה שאולי מנחם בתוך הכאב הזה הינו האהבה והפינוק והקשר הטוב שהיו מנת חלקך וזכו להם גם משפחתך וילדייך. שלא תדעי עוד צער, גדעון

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית