הצילו- אימי דועכת ואני דועך יחד אתה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אימי סובלת ומצבה מידרדר כתוצאה ממחלת פרקינסון. אני רואה את סיבלה וסובל את סיבלה. ממש רע לי שרע לה. אני מטופל טיפול פסיכולוגי ולוקח כדורים. מה עוד אני יכול לעשות כדי לא להרגיש כל כך שאני סובל היות והיא כ"כ סובלת!!! אני חושב שאני רגיש מדי ואולי גם אוהב אותה מדי (אם יש כזה דבר). מכל מקום, אינני מתפקד, רע לי לאין שעור. מה לעשות?. הצילו!!!!!!!!!!!
שלום אתה מתאר סבל רב לאור מצוקתה של אימך, אפשר בהחלט להבין מדוע. יחד עם זאת אינך יכול לשנות את המציאות, עליך להתאים את עצמך למצב הקיים ולעשות למענה ולמענך כול מה שיש באפשרותך לעשות. כמובן שטיפול מיקצועי יכול מאוד לעזור לך בתקופה קשה זו. אזור כוח כדי שתוכל לעזור לאימך החולה. בן כמה אתה? בהצלחה וחג פסח נעים ושלוו
שלום אלעד, אתה מתאר מצוקה וכאב רבי עוצמה. כשקראתי את הודעתך הרגשתי עצב על כך שכל מה שאנחנו יכולים להציע לך הוא עידוד ותמיכה. זה נראה כל-כך מעט... אבל אולי זה בדיוק העניין. אתה נמצא ליד אימך הסובלת, וכל מה שיש באפשרותך לעשות הוא להיות שם בשבילה. ואתה יודע, זה לא כל-כך מעט! אינך יכול לקחת ממנה את הכאבים והפחדים, אך אתה יכול להיות שם ולהקשיב לה. כדי להיות שם ולהקשיב לה לאורך זמן, חשוב שתשמור גם על עצמך. נסה לחשוב בטיפול על דרכים בהן אתה יכול להירגע, לבלות זמן בצורה נעימה וכד', גם כדי שיהיו לך כוחות להמשיך ולתמוך בה. חזק ואמץ, ומסור ברכת חג שמח לאמך, אורנה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
