שאלה למנהלי הפורום

השאלה שלי קשורה גם לנסיון האישי שלכם כמטפלים וגם באופן כללי יותר: מה קורה כאשר יש צורך בהתערבות פסיכיאטרית עבור מטופל שמראה סימנים פסיכוטיים (שומע קולות, מחשבות שווא וכו'), אבל המטופל מסרב? האם אפשר בכלל לנהל טיפול פסיכולוגי במצב כזה? תודה, אפרת.

אפרת שלום, כמו הרבה דברים בתחום הזה גם כאו יש רצף דיעות ואפשרויות. יהיו לפיכך כאלו שלא יסכימו איתי אבל...יש צורך במקרה כזה לעשות אבחנה בין טיפול פסיכולוגי לטיפול פסיכיאטרי. במקרה של מצב פסיכוטי, עיקר הכובד הטיפולי עובר לטיפול התרופתי הפסיכיאטרי ורק כאשר ישנה דעיכה של הסימפטומים הפסיכוטים ניתן לדעתי להעביר את המשקל לטיפול פסיכולוגי במקביל לטיפול התרופתי. על אחת כמה וכמה כאשר המטופל מסרב לטיפול פסיכולוגי, יהיה קשה לנהל טיפול פסיכולוגי משמעותי. (לדעתי, בכלל תנאי מקדים לפסיכותרפיה משמעותית הינה מוטיבציה טיפולית. לפחות ברמה ההצהרתית). לכן במצב פסיכוטי פעיל יש להקפיד עם המטופל על כמה דברים עיקריים: הקפדה על הטיפול התרופתי ומעקב פסיכיאטרי. כמו כן השגחה יותר צמודה עליו, במידה ולא נמצא במסגרת אשפוזית. בנוסף להיות בקשר שוטף עם הפסיכיאטר המטפל. בדרך כלל כאשר ישנה ירידה במצב הפסיכוטי ישנה גם יותר מוטיבציה לטיפול שיחתי פסיכולוגי. בהצלחה, גדעון

אבל מה אם האדם נמצא בטיפול פסיכולוגי ומסרב לקבל טיפול פסיכיאטרי? יכול להתנהל טיפול פסיכולוגי במצב כזה? האם הפסיכולוג צריך להפעיל לחץ על המטופל ולגרום לו להגיע לפסיכיאטר ולקבל תרופות, גם אם לחץ כזה יגרום למטופל לעזוב את הטיפול? או שאפשר להמשיך בטיפול הפסיכולוגי בכל מקרה? תודה.