געגועים

עברתי טיפול של מספר חודשים בעקבות גרושים. היו לי יחסים קרובים למטפלת ורגשות חזקים מאוד. לפני כשלושה חודשים עזבתי אותה מיוזמתי , מתוך הרגשה שהגיע העת. הפרידה היתה יפה ומרגשת.ועשיתי זאת לב שלם. חלפו מספר חודשים אני מסתדרת נהדר ולא חשה שזקוקה לטיפול אבל... אני עדיין חושבת עליה ומתעגעת. מאוד בא לי לעדכן אותה בחיי ( בעיקר בדברים הטובים שקרו לי- ולא כפסיכולוגית אלא כחברה) אבל מצד שני חוששת לצור קשר. האם זה טבעי ? ומה מקובל לעשות במקרים כאלה.

תנסי לכתוב לה מכתב, שבו תתארי את הרגשתך ותעדכני אותה מה קורה איתך. אני חושבת שהיא תשמח לקבל מכתב, ואת אולי תחושי הקלה מסויימת בתחושת הגעגוע.

למטופלת לשעבר שלום, מה טבעי יותר מאשר רצון לחלוק עם המטפלת שלך לשעבר את הקורה איתך כיום. ביחוד שהיא ליוותה אותך בתקופה כל כך משמעותית (ואני מנחש גם קשה) בחייך. לא חייבים לקבוע פגישה לשם כך. אופציית המכתב שהוצעה הינה טובה מאוד. אולי שיחת טלפון. תחשבי עם מה את מרגישה יותר בנוח. שיהיה בהצלחה, גדעון