גיל התבגרות?

ד"ר שלום בני בן 14.5 נבון מאוד לפני כחודש וחצי לערך שמנו לב כי הוא אינו מיישיר מבט אליי ולא אל אימו גם כאשר אנו יושבים עם בני משפחה בוגרים הוא אינו מיישיר מבט לאיש/ה שהוא משוחח כמובן שהערתי לו רבות בעניין אך התשובה היא התפרצות של "מה אתם רוצים ממני "תרדו ממני" הכל בסדר יש לציין כי בביהס יש לו חברים ועל פניו נראה שהכל בסדר למרות שהוא הבן הצעיר מבין כל ילדי הכיתה . מה לדעתך הבעייה ואיך כדאי להתקדם או לעזוב .. כמו כן ברצוני לשאול באיזה גיל יש לראות את הבן מתחיל לצאת עם בנות כי הוא נמצא תמיד בחברת הבנים והאם הבעייה היא בחרדה שלי לגבי הילד .של מה קורה איתו

שלום אבא מודאג, אני רוצה לענות רק על השאלה השניה שלך לגבי יציאה עם בנות. יש לי אח הקטן ממני שעד גיל 20 לא יצא עם בנות, והסתובב רק עם בנים, וגם אצלי היה אבא מודאג. ואמא..ואחות..ואחים..וחברים...ומעריצות... היום הוא נשוי באושר והוא שמח וטוב לב... נראה לי שצריך לטפל במה שמפריע לו, אם משהו מפריע לו. חלק מהעניין יכול להיות גיל ההתבגרות שכולל אי אלו התנהגויות שנראות לנו מוזרות בעיניים של גדולים, אבל אם הוא שמח ולא מתלונן על שום דבר שמפריע לו ואין סימני מצוקה או חרדה, וכל מה שהוא רוצה הוא ש"תרדו ממני" - אז יש לי עצה טובה.... שיהיה בהצלחה, ואני מקווה שהייתי בגיל בינך גם אבא שלי ביטא את דאגתו על גבי פורומים בדאגה ואהבה כמוך....

שלום אבא מודאג, לפעמים אנחנו עסוקים בגיל ההתבגרות בכל מיני נושאים שמביכים ומטרידים אותנו, ואז קשה יותר להישיר מבט... אם בנכם אינו מבטא קשיים נוספים נראה לי שכדאי להניח לנושא, ולתת לו להתפתח בקצב המתאים עבורו (גם בעניין בנות...) בהצלחה, אורנה