שיער

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

31/03/2005 | 16:05 | מאת: אמא

בני עוד חודשים בן 3 ומהפעם הראשונה שלקחתי אותו להסתפר הוא לא אהב את זה בלשון המעטה והכל התנהל בבכי ובכח וכך כל תספורת (רצוי לציין שמעטתי בלספר אותו בגלל התגובה שלו) והשבוע המצב היה בלתי נסבל והחלטנו שנספר אותו והכנו אותו והוא אפילו שמח ואמר שהוא רוצה שאבא יספר אותו טוב לקח לנו הרבה זמן לשכנע אותו לעלות על הכסא כדי שבעלי יספר אותו ובסוף הוא עלה ומייד התחלנו את התספורת עם דיבורים תראה זה לא כואב ונעשה ככה והבטחות מפה עד ..... אחרי שבעלי התחיל את התספורת הוא ירד מהכסא ולא רצה להמשיך. אני לא צריכה לתאר איך הוא היה נראה עם קבוצת שיער מגולחת מאחור וכל הרעמה נשארה ניסנו שוב לגרום לו לעלות על הכסא אבל הוא לא הסכים ואז הכל התחיל להיות מגעיל צעקות שלנו שיבוא כבר להסתפר ובכי שלו שהוא לא רוצה ועכשיו זה לא בכי זה צרחות אימה וממש נהיה סרט אימה בבית שבמהלכו אני יצאתי החוצה כי לא יכולתי כבר לסבול ולראות את מה שהולך כלומר לראות את הילד צורח ולהחזיק אותו בכח כדי לספר אותו אני לא יודעת כמה זמן ארכה הסצינה ואח"כ בכיתי המון וגם הילד שמע אותי והיה לידי והסברתי לו שאמא בוכה לא בגלל הקרחת שעשו לו אלא בגלל שצעקתי עליו וממש הצתערתי על כך גם בפניו כמובן ומכל זה בעלי ואני הגענו להחלטה שאנחנו לא מספרים אותו יותר שיאריך שיער כמה שרק אפשר. אחרי כל הסיפור הזה רציתי לדעת אם מכל מה שתארתי במכתב יגרום לילד איזו שהיא פגיעה פסיכולוגית לטווח הארוך. מחכה לתשובה ומקווה שכמה שיותר מהירה תודה !!!!!!!

31/03/2005 | 22:31 | מאת: גדעון

אמא שלום, התופעה של ילדים שלא אוהבים להסתפר, לא אוהבים לחפוף שיער, לא אוהבים להתרחץ מוכרת ומהווה אתגר לסבלנותינו כהורים ולכוח היצירתיות שלנו. יש הורים שמצאו כי משחק סביב הנושא מהווה דרך טובה לסייע לילד להתגבר על פחדיו. אני סבור, שטוב שיהיה בכל בית, ספר על גידול ילדים. ספרים כאלה יתרונם הגדול שהם מכינים את ההורים לשלב הבא בגידול הילד ומסייעים בהבנת אתגר ההורות. בנוסף מפנה את תשומת ליבך לקיומו של קו להורה - יעוץ טלפוני חינם באוניברסיטת ת"א, לגבי שאלות לגבי ילדים בגילאי 0-6. הקו פועל בימי ראשון ורביעי, 09:00 - 15:00 בטלפון: 03-6406888. בכל מקרה לא נראה לי שלבנך תיגרם פגיעה פסיכולוגית לטווח ארוך. בהצלחה, גדעון

31/03/2005 | 23:22 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

שלום אמא, האירוע שתיארת אכן מאוד לא נעים, אבל אני חושבת שלפעמים זו מנת חלקם של כל ההורים... נראה לי נכון לחשוב (אולי תרצו לעשות זאת בסיוע של איש מקצוע המתמחה בעבודה עם ילדים), כיצד ניתן ליצור מצבים בהם תרגישו יותר אפקטיביים עם בנכם, גם כשהוא חרד ונסער. בסה"כ אני חושבת שאפשר לישון בשקט... אורנה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית