עויתות

בני בן ה-10 פיתח עויתות באצבעות הידיים, לאחר שיכנועים והסברים הוא הצליח להתפתר מכך. זמן קצר לאחר מכן הוא פיתח עויתות בעין, כאשר ניסתי לדבר איתו הוא תירץ זאת ביובש בעיניים. תקופה מסויימת הוא הצליח להפתר מהעויתות, אך לאחרונה זה שוב משתלט עליו. לעיתיים אני מחליטה שלא להעיר לו כדי לאפשר לו לשכוח מהעניין בתקוה שזה יעלם מעצמו, ולעיתים אני מעדיפה דווקא כן להשפיע עליו שיעבוד על עצמו. השאלה שלי: האם מדובר בבעיה שיש לה פיתרון מעשי? האם אני צריכה לדבר איתו על זה, או לתת לזמן לעשות את שלו(הפחד שלי שהעויתות שישארו לעד)? אני רוצה להוסיך שמדובר בילד חכם, חרוץ מאוד ואחראי בכל הקשור ללימודים, מקובל חברתית.

שרה שלום, יתכן שמה שיש לבנך הינו "טיקים". הטיקים הינם בדרך כלל סימן לדחק נפשי. הם יכולים להופיע בעקבות ארועים טראומתיים, אך לעיתים קרובות הם עדות למתחים בחיי הילד. לרוב לא מומלץ למקד את תשומת ליבו של הילד בטיק שכן זה יכול להגביר את עוצמת הטיק. כדאי לחשוב על הסיבות למתח נפשי בחיי הילד כגון מתחים בבית הספר, ציונים, מתחים במשפחה וכדומה. במידה והטיק לא נעלם תוך כמה שבועות הייתי ממליץ להתייעץ עם פסיכיאטר של ילדים ונוער. כל האמור לעיל הינו בהנחה שרופא ילדים ראה את בנך ושלל כל בעיה רפואית לתופעה שתיארת. בהצלחה, גדעון

שלום שרה, מאחר ותיארת תהליך של מעבר בין מספר סוגי "עוויתות", אני מציעה לפנות לייעוץ פרטני אצל פסיכיאטר או אצל פסיכולוג קליני המתמחה בעבודה עם ילדים. בנוסף, אני מציעה לקרוא את תשובתו המצויינת של גדעון. אורנה