אי סימפטיה לחמות

בעבר, לפני שנולד בני, הקשר ביני ובין חמותי היה מצוין. כולל בילויים משותפים, נסיעות ושיחות נפש. פעמים רבות היו לה הערות שלא מצאו חן בעיני, אולם הבלגתי והדבר לא הפריע לי כל כך. כמו כן מאז שהכרנו למדתי לעמוד על אופיה והייתי מודעת ל"היסטריות" ולדאגנות היתר שלה בעיקר בעניין האוכל. תמיד צחקנו על כך שאם היא תתנהג כך כשבני יוולד ותנסה לדחוף לו אוכל או תהיה הסטרית לידו היא תצטרך להשתלט על עצמה או שהיא לא תישאר איתו לבד.מאז שילדתי, אינני מסוגלת לסבול את הנוכחות שלה. כל הערה שלה טיפשית ולא קשורה. היא לא מפסיקה לשאול אם הוא צריך לאכול, אם הוא לבוש טוב, לא קר לו, לא חם לא?. מלבד זאת היא פתאום מתחילה לבוא ללא הודעה מוקדמת. כל פעם מפתיעה. הערתי לה על כך אך היא לא מפסיקה. מאז הלידה היא מניחה כי אין לי חיים פרטיים ושכל שעות היממה אני רוצה לקבל אורחים.אז מה אם אני בבית? אולי יש דברים אחרים שאני רוצה לעשות עם בני? שלא לדבר על כך שמיד אחרי הלידה היא היתה שורצת כאן ומעולם לא הציעה עזרה בבית או בהגשה לאורחים.(דבר שכן היה לפני הלידה). בקיצור, כל הקרובים שיודעים על תחושותיי (מלבד בעלי שקשור מאוד לאמו) מנסים להרגיע אותי ולהגיד שסה"כ היא רוצה בטובתי ושהיא אוהבת את הנכד ואני יודעת כי אכן זה כך אבל הכעס אליה וחוסר הסימפטיה הוא בלתי נשלט. חשוב לי לציין כי לדאגותיה המוגזמות אין בסיס כיוון שבני הוא כל עולמי והטיפול בו מסור ומושקע.

שלום רינת, אני מבינה שלאחר הלידה השתנתה הגדרת היחסים בינך לבין חמותך, וההגדרה החדשה אינה נוחה לך. יש נושאים רבים שכדאי לקחת בחשבון, כמו רצונה של חמותך לחלוק עמכם את החוויה המרגשת של ילד ראשון, הצורך הטבעי שלך להרגיש אם מוצלחת שזוכה לתמיכה ולא לביקורת, וגם את העייפות והרגישות כדאי לקחת בחשבון... אבל איך שלא מסתכלים על זה, יש צורך להגדיר את היחסים מחדש, ולקבוע כללים שבעזרתם תוכלי לקיים מערכת יחסים תקינה עם חמותך. נסי להגדיר לעצמך מהם הנושאים הקריטיים מבחינתך, ובאילו נושאים את מוכנה להתגמש... למשל, יתכן שתרצי לקבוע שאין יותר ביקורי פתע ללא תיאום מראש, אך במהלך הביקורים תחליטי "לוותר" לה קצת סביב העיסוק באוכל. את הרי יודעת שהתינוק אוכל מצויין... לאחר שיהיה לך ברור יותר כיצד את רוצה לקיים את מערכת היחסים, נסי להסביר לה את עצמך באורח פתוח וכנה ככל האפשר. יתכן שיהיה צורך לחזק את חמותך על רצונה הטוב, ולהסביר מה מתאים ומה פחות. זהו אתגר לא קטן, אך בהחלט קיים סיכוי למערכת יחסים כנה יותר ומותאמת יותר. בהצלחה, אורנה