בעיה קטנה או גדולה ?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני מובטל תקופה דיי ארוכה (כשנה בערך) אני בעל תואר ראשון אחותי הציעה לי עבודה (ע"י המשפחה מצד בעלה)במקצוע שלמדתי שלחתי קורות חיים לאותו אדם.. והעניין כמעט בוודאות שיסתדר אני ואחותי תמיד במריבות , מאז שהיא התחתנה (ורחוקה ) כמעט ואין מריבות. יש לנו מריבות קטנות, אבל בסוף מסתדרים ( אני בד"כ מוותר, כי אני יודע שהיא תחזור לביתה, ואין טעם להתנהג כמו ילדים קטנים ) לאחרונה , רבנו על משהו שטותי (שניתן היה לוותר עליו - "עינייני ניקיון בבית ההורים שאני לא מנקה את הבית לשיטתה) כשלא הסכמתי איתה , היא לא הפסיקה לציין את העובדה שהיא מנסה לסדר לי עבודה , והיא מביעה חרטה על כך . נפגעתי מזה , ואמרתי לה , שאם היא מסדרת לי עבודה מכל הלב זה יפה, אבל לא בכל מריבה שטותית היא תזכיר לי כמה שאני כפוי טובה, וכמה שהיא מתחרטת על שהיא מנסה לעזור לי. אני לא צריך להסכים איתה על כל דבר. אמרתי לה שאם היא תזכיר לי את זה שנית, אני אוותר על הצעת העבודה (שיכולה לקדם אותי ). השלמנו ישר ..מאז עברו שבועיים בסדר... אני מודה לה שהיא מנסה לסדר לי עבודה... אבל... מצד אחד יש עבודה שיכולה לקדם אותי אבל , מערכת היחסים שלי עם אחותי יכולה להתערער,(ככל שאנחנו יותר רחוקים היחסים בינו יותר טובים) ככל שאנחנו קרובים יותר , היא לא מפסיקה לרגע "להשתלט לי על החיים" ולאמר לי מה לעשות.. מצד שני, קשה לי מאוד למצוא עבודה... השכל אומר לי לקחת את העבודה.. אבל הרגש.. לא !!! רוב הסיכויים שאקח את העבודה.. האם אני נוהג נכון ? ( אשמח לשמוע דעה נוספת תודה "שם בדוי"
אז כמו שהכורח הוא אבי ההמצאה... כך צורכי השעה והפרנסה הם אבי ההדחקה וההבלגה. מאחר ואין לך הרבה ברירות ואפשרויות בחירה כרגע, אז תמחל על כבודך ותיקח את הג'וב. ומאחר ואתה במצב של כמעט אין ברירה - אין לך כרגע את הפריבילגיה של "האם אני נוהג נכון?" וחוץ מזה, תשתדל לשמור על מרחק מאחותך (רחוק מהעין וכו') עד יעבור זעם.
שלום, אני חושבת שכדאי ליצור הפרדות מסוימות בין הנושאים: חיפוש עבודה הוא נושא שדורש התייחסות אחרת מהקשר בין אחים. נראה לי נכון לשוחח עם אחותך ולבקש גם ממנה "הפרדת כוחות": אם היא מעוניינת לעזור לך בחיפוש עבודה זה נפלא, אך זה לא יכול להיות מותנה בהשתנות היומיומית של הקשר ביניכם. בעתיד, אולי תרצו לבדוק לעומק את מקורות המתח שאתם חשים. בהצלחה, אורנה
אם הייתי מוצא עבודה אחרת זה היה פותר את כל הבעיה, מכוון שהעבודה היא בתחום התמחותי ומכוון שעדיין לא מצאתי, החלטתי לקחת את העבודה (זה ייקח עוד זמן) הבהרתי לה שם היא רוצה לעזור לי זה יפה,ושאני אקח את העבודה בכל מקרה ומודה אני על כך אם היא לא תתחרט על העזרה הרי זה משובח.. בכל מקרה אני לא אשתנה .. לא מתאים לה.. בעיה שלה, היא יכולה להתחרט כמה שהיא רוצה.. היא זו שהציעה את עזרתה , מתוך כוונה טובה , ולא מתוך ניצול הזדמנות להכתיב לי מה לעשות.ולא מתוך כוונה לקבל בחזרה . אשתדל לשמר את היחסים כפי שהם (אני לא יהרוס אותם) תודה