שאלה קשה

שלום מהם לדעתך הקונפליקטים המאפיינים עורכי דין הנאלצים להגן על רוצחים ואנסים ומעשים קשים אחרים. איך לדעתך יש להתייחס לכך.אני עורך דין במקצועי ונראה כי יהיה עליי לייצג רוצח.ישנה התמודדות מצד אחד עם הסלידה מהמעשה ומצד שני הזדהות עם הלקוח.נאמנות לייצוגי ואף חשיפה לצד הקורבני שבו.איך את רואה את זה.ומה ניתן לעשות במטרה ליישב הסתירה המצפונית שבין הצו המוסרי תרבותי נורמטיבי הזועק אל מול מעשים קשים ומצד שני ההזדהות עם הרוצח בשל הקירבה אליו והנאמנות המקצועית מצפונית החייבת ייצוג הולם כמו בכל מדינה דמוקרטית. חזי

שחום חזי, אכן שאלה קשה. אני משערת שעורכי דין שונים מתמודדים בצורות שונות עם הקונפליקט המוסרי הזה. לכן מה שאני כותבת כאן הוא אופציה אפשרית ולא מנגנון כולל שמתאים לכולם. ייתכן שחלק מעורכי הדין משתמשים בסוג של "בידוד" רגשי - כלומר מנתקים את הרגש מהעבודה, ופשוט "עושים את התפקיד". חלק אחר יכול להשתמש במה שמכונה "אינטלקטואליזציה"" שאומר שהם מוצאים צידוק שכלי על מנת להתמודד עם הקונפליקט. צידוק כזה הוא בדרך כלל קרוב יותר למה שאמרת לגבי המטרה הגלובלית של שמירה על דמוקרטיה (כלומר הם פותרים את הקונפליקט דרך זה שהם בעצם טוענים שאין קונפליקט בין טוב לרע כי הרי הם בצד של הטובים של שומרי הדמוקרטיה). אני משערת שיש חלק שמדחיק את כל הקונפליקט ובכלל אינו מודע לו. ואולי חלק אכן מנסים ליצור "פיצול" בין מעשיו של האדם ובין האדם עצמו, ומנסים לראות את הלקוח שלהם כקורבן של נסיבות, מציאות או עבר משפחתי. בקיצור יש לא מעט דרכים להתמודד עם קונפליקט מסוג זה. אגב, כפי שאתה בטוח יודע, יש עורכי דין שיותר קשה להם להתמודד, והם או עוזבים את המקצוע או הופכים לסלקטיבים בבחירת הלקוחות שלהם. ישנם גם מקרים קיצוניים יותר (כפי שהופיע בחדשות לפני מספר שבועות). בכל מקרה, אני אכן חושבת שזהו מקצוע לא פשוט ומורכב, שיכול לגרור איתו עומסים רגשיים רבים. לצערי לא מספיק אנשים בתוך המקצוע ערים למורכבות זאת ופונים לעזרה. אני מקווה שזה עוזר, אורנה