חרדה

ד"ר שלום, הנני בשנות ה- 40 בהריון בפעם הראשונה (ללא נשואין). לפני ההריון סבלתי מכל מיני חרדות, בעיקר מרופאים ומטיפולים. כאשר היתי נגשת לרופא והרופא היה ממליץ לי לעבור בדיקות נוספות - תמיד נכנסתי לחרדה ועשיתי לי סרטים בראש. בפאת גילי הלא צעיר אני נאלצת לעבור בדיקות נוספות כגון מי שפיר וצריכה מעקב צמוד. אני מרגישה שכל זה פשוט עושה לי רע. אני לא הראשונה ולא האחרונה שצריכה לעבור בדיקת מי-שפיר. לפני כ-5 ימים עברתי את הבדיקה. בגלל חרדות של חודש מראש הרגשתי מאוד רע לאחר הבדיקה. חולשה פיזית שנבעה מכוחות נפשיים מדוללים. שיא השיאים היה כאשר קיבלתי דף הנחיות לאחר הבדיקה ושם היו כתובות הנחיות ברורות מה לעשות כאשר יש חום, גלי קור, דימום, ירידת מים וכו'.... מיותר לציין שבגלל החרדות שלי הרגשתי שהחם עולה לי (למרות שלא היה חום) והרגשתי קר פנימי וחשבתי לעצמי, הינה אוטטו החום עולה לי ואז אצטרך ללכת לבית חולים. כך היה במשך כל ה-72 השעות "המסוכנות" לדברי הרופא. אבל בזה הסיפור לא נגמר - למרות שה- 72 שעות המסוכנות חלפו הרגשתי התכווצויות ואז נאלצתי ללכת לבית החולים לבדיקה (שכמובן היתה תקינה). ואז למזלי הרע נפלתי על רופא שאמר לי שהסכנה המיידית חלפה, אבל עד חודש ימים יש סכנה לאחר בדיקה כזו. מיותר לציין שאני לא עומדת בלחצים האלו, למרות שאני אמורה להינות מההריון הזה ולשים את הדברים בצד ולא לנסות לשלוט בדברים שלא תלויים בי. למרות שאני קוראת ספרים על חשיבה חיובית ואיך להתגבר על חרדות, אני מרגישה שמאז ההריון אני כמעט ולא מצליחה לשלוט בפחדים שלי מרוב דאגתי לעובר. אני יודעת שבגלל הלחצים שלי אני יותר מזיקה לעובר שלי אבל אין לי שליטה על זה. אני די פוחדת שהחרדות שלי ישפיעו על התינוק שלי וכאשר הוא יוולד לא אהיה אימא מספיק טובה. בעבר היתי בשיחות אצל פסיכולוג, בזמנו זה עזר לי. מאז שאני בהריון אני מרגישה פחות בשליטה ודואגת פי מאה מימה שהיתי דואגת בעבר. אודה לך אם תוכל לחוות את חוות דעתך. בברכה מאיה

אין ספק בכלל, בעיקר עקב כך זציינת שטיפול פסיכולוגי עזר לך בעבר, שאת חייבת לפנות לטיפול בהקדם האפשרי. את חייבת להפחית את רמת הלחץ והחרדות, הפחדים וכל המלווה אליהם. העניין יקל עליך וכמובן שעל תינוקך, פשוט שהטיפול ילווה את ההריון וגם את התקופה שאחריו. זה נראה לי לגמרי עניין הכרחי ולא מותרות, ואני מציעה להתחיל מייד. שיהיה בהצלחה ושיהיה לך הריון קל קוקי

שלום מאיה, מזל טוב על ההריון. זוהי חוויה מרגשת ומופלאה, אך גם מלחיצה ומבלבלת ביותר. כל-כך הרבה דברים משתנים בבת אחת, וכל-כך הרבה דברים עוד עתידים להשתנות... את עומדת בגבורה בכל הבדיקות הגופניות הנדרשות, אך נראה לי חשוב לא להזניח גם את הנפש. אני ממליצה בחום לחזור לטיפול הפסיכולוגי, ולתת לעצמך את הליווי שאת זקוקה לו. בנוסף, אני ממליצה לך לקרוא את הספר "הריון - העולם הפנימי" מאת יונה רפאל, שמביא שיחות עם נשים בשלבים שונים של הריונן. אני בטוחה שתזדהי... בהצלחה, ושמרי על עצמך היטב, אורנה