היי אורנה

היי אורנה קודם כל רציתי לומר לך שאני קוראת את הפורום תקופה ארוכה ומאז שהגעת מאד התרשמתי ממך כי מרגישים מאחורי המילים שלך שאת אישה מאד רגישה ומבינה. אז ככה, אני בחורה דתיה בת 24 בסיום התואר הראשון. כשאני מנסה לתאר את התכונות הדומיננטיות שלי עולה לי בראש בחורה בעלת שמחת חיים, אנרגטית, שיש לה המון מוטיבציה, רצינית, מצליחנית ושאפתנית. לפני כחודשיים התחלתי טיפול פסיכולוגי (שזה היה שבירת המון מיתוסים מבחינתי כי בחיים לא חשבתי שאלך לפסיכולוג..) אך זאת מפני שהרגשתי שהביטחון העצמי הלא גבוהה במיוחד שלי יפריע לי להתקדם בחיים. בתחילת הטיפול הגענו לנושא נוסף שהוא מאד מטריד אותי. אני ממש לא רוצה להתחתן בעתיד הקרוב.זה פשוט נראה לי מאד מתסכל (כן, מתסכל זו המילה...) כי הראש לי עכשיו בתואר השני שלי. הקונפליקט שלי הוא שאני בחורה דתיה ורוב החברות שלי נשואות (זה בטח נשמע לך מצחיק :-), כולה בת 24). מה שמטריד אותי הוא לא הלחץ שכל החברות שלי בסבב לידה שני ואני אפילו לא חושבת על אפשרות של חתונה (אני מאד רוצה קשר אבל לא להתחתן), (נישואין זה הדבר האחרון שקורץ לי עכשיו...) אלא האם יש לי בעיה בזה שכתוצאה ממנה אני כ"כ חריגה בחברה שלי? זה נושא מאד מורכב... תאמת, לא נראה לי שתוכלי לרדת לשורש העניין בלי לשוחח איתי אבל אשמח אפילו לדעת מה עולה לך בראש על זה. האם זה נורמלי להיות חריג? . ושאלה נוספת, הטיפול קצת מתסכל אותי. מצד אחד יש לי קשר מעולה עם המטפל שלי ואני מרגישה שהוא תורם לי המון לפיתוח המודעות העצמית שלי אך מצד שני אני מרגישה שכל הזמן אנחנו משוחחים והכל נשאר פתוח. איך בעצם טיפול פסיכולוגי אמור להתנהל? המטפל אמור להיות כזה אדיש, לתת לי להגיע לכל התובנות לבד? תודה לך אורנה

שלום אינטרנטיסטית, ותודה על המילים החמות... אני מרגישה שאת נדרשת להרבה מאוד אומץ ויושר אישי על מנת להתעקש על הנושאים בהם את יוצאת דופן בחברה שלך. בעיני זו יכולת ראוייה להערכה (ובוודאי לא פגימות!), אך ברור לי שלא פשוט לתפקד כך. לגבי הטיפול - אני חושבת שכדאי לתת לזה זמן. את מתארת טיפול מאוד "צעיר", שבו אתם עדיין "לומדים" אחד את השנייה. נסי לשוחח עם המטפל שלך על הרגשתך כלפיו וכלפי הטיפול. זה אחד הדברים המשמעותיים ביותר שניתן לעשות בטיפול. בהצלחה רבה, אורנה