חוסר עקביות בטיפול

את אשר יגורתי בא לי. כפי שבזירת החיים האמיתיים אני מתקשה ביצירת קשרים יציבים וממוסדים. ואני כפרפר השוחרת עלי צוף ספציפי, עוזבת, מתאהבת שוב וחוזר חלילה. במיוחד בקשרים עם פרטנרים גברים. וכן כל היחסים הבין אישיים שלי מאופיינים בחוסר יציבות קיצונית מאידיאליזציה לדבלואיציה.בתנודות מהירות וחדות. כאשר יזמות הפרידות וההחלטות הנן מצדי בלבד. כך במגרש הטיפולי שלי. אינני עקבית, לא שורדת עם מטפל 1 לתקופה ארוכה, מתאכזבת מכל אפיזודה מינורית, מאבדת אמון במטפל/ת, מאבדת תקוה לשינוי ואת הרצון להמשך הטיפול ועוזבת מאוכזבת- לאחר מפגש מקסימום שניים. (למעט 2 ניסיונות טיפוליים שהיו לי בעבר הרחוק: אחד היה חד שבועי למשך חצי שנה לערך והבא אחריו היה ניסיון טיפולי של פסיכולוג קליני במשך:שנה לערך..ושניהם נחלו כישלון חרוץ והזיקו לי יותר משהועילו) בטוחני כי הבעייה נובעת מחרדת נטישה הטבוע בי ועל כן אני נמנעת להקשר ולפתח תלות במטפל 1 באופן עקבי ויציב. השאלה המהותית האיך יוצאים ממעגל הקסמים הלזה ובונים תשתית חיובית-עקבית ואפקטיבית של הליך טיפולי מסודר ויציב?

שלום שרונה, אני חושבת שהקישור שאת עושה בין מערכות יחסים אישיות ובין קשר טיפולי הוא מאוד חשוב. פעמים רבות הקשר הטיפולי משקף ומייצג גם יחסים אחרים שאנחנו מקיימים. נראה לי שהצעד הראשון לקראת יציאה ממעגל הקסמים שאת מתארת, יהיה הכרה בחלק שלך בתנודות חזקות אלה. כוונתי לכך שכאשר המטפל נחווה נפלא ומועיל, או גרוע ומזיק, יש מקום לחשוב גם על התהליכים הפנימיים שמביאים אותך לחוש כך ברגע נתון. זו אינה שאלה של אשמה, אלא ניסיון להבין את התהליכים הרגשיים העצמיים. אני מאמינה שלמרות הקושי, הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא בתוך הטיפול עצמו, תוך שיתוף המטפל בחוויה הרגשית שלך בתנודות השונות. בהצלחה, אורנה