דיכאון מתמשך

אני רווקה בת 34. מאז שאני זוכרת את עצמי, אני תמיד עצובה, עצבנית, מפוחדת, חסרת מוטיבציה/עצלנית/פאסיבית. אני אפילו לא יודעת איך להתחיל לתאר את הבעיה שלי. קראתי על דיכאון וכניראה שאני סובלת מדיכאון והדחקה כבר שנים. אני לא עובדת, יש לי המון חובות, לא למדתי כלום, כי כל דבר שאני מתחילה בו- אני לא מסיימת. אני תמיד מאחרת. אף פעם לא מוכנה בזמן. ואני יכולה לשבת בחיבוק ידיים ולעשות כלום, או לישון שעות על גבי שעות. ברור לי שאני זקוקה לטיפול רציני. אבל אין לי אמצעים פיננסיים לזה. האם ישנה דרך לצאת מהמעגל?

שלום מיואשת, הרצון שאת מתארת, לפרוץ את המעגל המכאיב והמתמשך, הוא התחלה טובה לשינוי. עם זאת, אני מאמינה שלפעמים אנחנו זקוקים לאדם נוסף שילווה אותנו בתהליך שלנו. נשמע לי שתהליך טיפולי יכול לאפשר לך בדיקה מעמיקה של הגורמים למעגל, ושל הדרכים שלך להיות יותר מאושרת. יש מגוון של אפשרויות לקבל טיפול במחיר מסובסד - דרך קופות החולים, מרכזים איזוריים לבריאות הנפש, שירותי ייעוץ של אוניברסיטאות ועוד. אולי כדאי להתחיל את השינוי בכך שתתארגני לקראת הטיפול? מחזיקה לך אצבעות, אורנה

אורנה, תודה על המענה המהיר. להתארגן לקראת הטיפול, זה למצוא עבודה, אם הבנתי נכון. אין שום דרך להתחיל בטיפול בלי כסף. איפה מוצאים מרכז לבריאות הנפש? מהם שירותי הייעוץ של האוניברסיטאות? אני די מנותקת מהעולם החיצון. אני לא יוצאת אפילו למכולת. אני מנקה דירה של שכן תמורת 400 ש"ח בחודש. הוא קונה בשבילי מעט מצרכים בכסף הזה וכך אני מתקיימת. יש לציין שהוא בן 17 וחצי, סבתא שלו קנתה לו את הדירה ומממנת אותו, כולל את המנקה (שזו אני), כך שחוץ מזה, הוא לא יכול לעזור לי הרבה. עודד אותי שכתבת שאת מחזיקה לי אצבעות. אף פעם לא שמעתי מילים כאלו מהקרובים לי. תודה.