בעיה

היי, יש לי חבר התומך בגישה לחיים על פיה הוא נוהגלהתייעץ עם חברים קרובים כמעט בכל סוגייה שעולה על פני השטח,גדולה כקטנה,חשובה כמישנית. נוצרת בי תחושה כי מטרתה האמיתית של גישה זו היא בניהול תחרותי של דיעות בין חברים .תחושתי היא שהוא פונה לחבר אחד תוך שהוא מגמד את מערכת היחסים עם אחרים בד בבד מגביר את הרגשות התחרותיים של אותו אדם. אני סבור כי תחרותיות היא תכונה טיבעית ואף מולדת,נגזרת של "הברירה הטבעית" אולי נראה לי שהפיכת התחרות מהמימד הסמוי לגלוי הופכת את ההתמודדות והתחושות בקרב הקרובים כאל משהו בלתי נעים ואף פוגע אשר משפיע באופן ישיר גם על המענה(תחת התחושה כי הוא ממוקם ברף של תשובות ומקבל ציונים) וכן כל היחסים הבין אישיים שבין המתייעץ לחבריו האחרים.מה גם שנראה כי בעוד התחרות נעשית מתחת לפני השטח,באופן טבעי,קל יותר לעדן(סובלימציה) את הרגשות הנילווים,התוקפנות,הכעס,הקינאה ועוד,לעומת התחרות הגלויה אשר מעלה על פני השטח ביטויים אלו מה שמכביד מאד את יצירת האיזון שבין הרצון לשמור על קשר חברי קרוב ובין הקושי שהתנהלות המאפיינת את האינטראקציה. מהי לדעתך הסיבה להתנהלות שכזו?האם תגובתי נראית לך מתאימה לסיטואציה לאור הפרטים הנילווים?מה ניתן לעשות בהמשך.. תודה מראש, רון.

הי רון, נסחת את תחושותיך כלפי החבר המתייעץ בצורה כה בהירה ומשכנעת, עד שהשאלה העולה אצלי היא מדוע לא לדבר על כך איתו... אני מניחה שיש סיבות שונות ל"התייעצות יתר", מחוסר ביטחון עמוק, דרך ניסיון לא כל-כך מוצלח ליצור קשר הדוק, ועד תחרותיות שעברה סובלימציה. נדמה לי שאת התשובה הטובה ביותר יכול להעניק החבר עצמו! בהצלחה, אורנה

היי אורנה, ניסיתי להעביר את חוויתי כפי שנתפסת מהאופן בו עושה חברי שימוש בייעוצים,אשר נראה כי דרכם מודד את ערך חבריו(בצורה סמויה כמובן) ואף יוצר תחרות בצורה מעודנת אשר תוצאותיה לא תמיד משרתים את היחסים הבין אישים הנוגעים לקבוצה. שאלתי הייתה בנוגע לצרכים תוך אישיותיים המשפיעים על התנהלות שכזו(כמובן מתוך זהירות והבנת המיגבלות של דיאגנוזה ללא נתונים והיכרות מספקת-ולו בפן התיאורטי אשר יאפשר לי לבחור את האפשרות המתאימה ביותר שתלווה כמובן בנתונים מחזקים מהשטח..) אני מוכרח לציין כי השימוש בייעוץ מצידו נתפס בעיני,כאסטרטגיה כיון שברוב המיקרים דעתו של חברי בנוגע לנושאים המופנים איתנה וכמעט תמיד נשארת בעינה(אינטליגנט ונבון). בסופו של דבר אני שוב אשאל בנוגע למקורות ההתנהלות הזו באספקלריה של עולמו פנימי של חברי.בנוגע אלי ותפיסתי לתחרותיות,נראה כי התחרותיות נתפסת בעיני כתכונה מאפיינת ביחסים בין אישיים,בצד הטוב שלה היא מדרבנת ודוחפת להישגים בצידה האחר היא עלולה לסרס ולהוביל להתמודדיות מורכבות כמו פרפקציוניזם שאינו מאפשר להנות מההישג,פגיעה משמעותית ביחסים עם אחרים וכו.אני מבין שנטיית המטפלת היא לפנות לזוית הראיה של הפונה ולא של האחר אולם פעמים רבות אני סבור שניתן לבחון גם התנהלות של אחר (כמובן מתוך נקודת מבטו הסובייקטיבית) כפי שהיא מושפעת מתוך דינמיקה קבוצתית מנקודת מבטו של המתייעץ(יחסי הגומלין שלו עם חבריו כברומטר לייצוגים תוך אישיותיים). אשמח אם תשפכי אור על הנושא הן בפן התיאורטי(אוכל לשייך באופן מתאים לאור צימוד ראיות מתוקף החברות) והן בנוגע לפעולות חד שצדדיות מצידי אשר ישנו גם את אופן ההתנהלות בינינו(אני מודע לשיחה והאפקטיביות שלה אולם אני מעוניין לבחון זאת,בעזרתך,בטרם תתנהל בפועל) רון