היה לי סיפור אהבה רציני שנגמר לפני 10 שנים,

מאז שנינו נשואים לאחרים ובעלי משפחה ובמשך השנים אף שהיה קשה למדתי להדחיק את הזכרונות הלא-טובים ולא לדבר על זה (הוא זה שבחר לסיים את הקשר).. כיום,הוא עבר לגור עם משפחתו קרוב מאוד לדירת מגוריי ואף רצה הגורל וילדינו באותה הכיתה ובכל פעם שאני רואה אותו (אחת לחודש בבמוצע) אני מרגישה פרפרים בבטן ואני יודעת כי הרגש שלי לא דעך כי זה ממשיך ללות אותי בימים ובלילות? שאלתי היא - האם לא הגזמתי אחרי כל-כך הרבה שנים? איך אני יכולה לעזור לעצמי?

האינטואיציה שלי היא לדבר על זה. לדבר על זה הרבה, אולי בטיפול פסיכולוגי, אולי עם חברה טובה, אולי אם זה אפשרי ונכון מתישהו גם עם בעלך (למרות שאולי לא עכשיו - את בטח יודעת הכי טוב). בהשקפה שלי זה כאילו שיש רגש לא פתור שנשאר "תקוע" עוד מאז, וכדי להתגבר עליו, או לראות מה הוא באמת כיום, צריך לגעת בו, להתמודד איתו. עם האהבה, עם הפגיעה שהיתה אז, עם הציפיות והאכזבות, כל מה שנדחק למטה, לשחרר. למה לעשות זאת באופן יזום? כי זה מה שממילא קורה, ועדיף שזה יקרה בתוך תהליך שיש לך איזושהי שליטה עליו, במקום שזה יהיה משהו שפשוט מציף אותך.

שלום עינת, כשקשר אהבה נגמר, ובמיוחד כאשר עוזבים אותנו, הפגיעה של העזיבה היא עמוקה. מעבר לאובדן של האדם שאהבנו, יש מגוון תחושות אחרות שקשורות לפחדים שלנו לגבי הערך שלנו (כמה אנחנו שווים). פגיעות אלה הרבה פעמים גם קשורות לפגיעות אחרות שעברנו בגילאים שונים, והאפקט שלהם גולש מעבר לרגשות האהבה שלנו לגבי אדם ספציפי. כאשר אנחנו פוגשים את האדם שפגע בנו, הרבה פעמים עולות תחושות מאוד חזקות שיכולות להיות גם סותרות (למשל, געגוע, תסכול, עלבון, רצון לנקמה ועוד). קשה הרבה פעמים לראות מתוך כל סבך הרגשות האלה כמה מהם הם עדיין אהבה....וכמה קשורים לצורך שלנו ליצור "סוף" אחר למשהו שלא קבל "סוף שמח"... וכאילו המצב איננו מסובך גם ככה, הרבה פעמים מתעוררת בנו הפנטזיה "מה היה אם"...עם התחושה הלא מציאותית שהקשיים שיש לנו בזוגיות העכשווית (ובכל זוגיות יש קשיים...) לא היו אם הזוגיות ההיא הייתה מצליחה. הרגשות האלה, ברוב המקרים אינם ממש קשורים למציאות. לצערי, אני לא מכירה מישהו שיש לו תרופה ודאית ומהירה ללב שבור. אני מסכימה עם לילה ששיחה על הנושא יכולה לעזור. אבל גם השיחה צריכה להיות שיחה מאוד מסויימת. נראה שלמרות הזמן שעבר, את עצמך עדיין לא "סגרת" את כל מה שהיה בתוך מערכת היחסים הזאת, ואולי גם לא עד הסוף הבנת מה בעצם קרה. אם את מרגישה ששיחות עם חברות אינן עוזרות, אולי באמת כדאי לפנות לטיפול, בכדי שיהיה לך מקום לפתוח ולהבין את מה שקרה בתוך הזוגיות ההיא, מה שקרה אחר כך, ואיך זה קשור למה שקורה לך היום, בזוגיות הנוכחית. אני חושבת שברגע שתצליחי לתת לעצמך הסבר לגבי מה שקרה, תוכלי גם לשחרר את האחיזה של זכרונות העבר במציאות שלך..... בהצלחה אורנה

תודה על תגובתך העניינית, ענית לעוד הרבה בנות שעדיין מתעוררים אצלהן פרפרים בבטן,ועולה במחשבתן שאלת "מה היה קורה לו?" הכאב והבלבול עולים וצפים, ולעיתים הם המלווים הקבועים שלי.