הפרעות אישיות בגיל ההתבגרות

שלום, בעקבות ויכוח שהיה לי עם מישהי, אשמח עם תוכלו לעזור לנו להגיע אל התשובה המתאימה. הויכוח נסב סביב הסוגיה של אבחון הפרעות אישיות בגיל ההתבגרות. עד כמה שידוע לי, לא נהוג לתת למתבגרים אבחנה של הפרעת אישיות משום שהאישיות עדיין מתעצבת בגילאים הללו. לעומת זאת, המישהי ההיא אמרה שזה לא משנה, ושאפשר לאבחן מתבגרים כסובלים מהפרעת אישיות זו או אחרת. אז מה בעצם נכון? אני מניחה שזה לא עניין של שחור-לבן, אבל יש איזשהו קו מנחה, לא? תודה מראש.

שלום מישהי אכן התשובה היא לא שחור ולבן. יש נטיה כללית שלא לתת אבחנות של הפרעות אישיות בגיל הילדות וההתבגרות, והן מקבלות כינויים של "הפרעת התנהגות" וכדומה. עם זאת, יש מקרים מסויימים בהם יש קווים מסויימים של הפרעות שהם יותר בולטים (גם בגיל ההתבגרות), ויש גם וריאציות בין מטפלים וגישות. מעבר להתעצבות של האישיות, גיל ההתבגרות עצמו כולל הרבה מאוד גילויי התנהגות ורגש שבזמנים אחרים היו סממנים של הפרעות אישיות. לכן, אם הייתי צריכה לבחור את שני הקצוות שהצגת הייתי תומכת יותר בקצה שמנסה להימנע מלתת אבחנות של הפרעות אישיות בגיל ההתבגרות. מקווה שזה עוזר לויכוח אורנה