זקוקה ליעוץ
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום אני מכירה במסגרת עבודתי אנשים פרטיים בעיקר מבוגרים. זאת הפעם השניה שקורה לי כעין תלות רגשית בלבד באישה מבוגרת ממני בכ 30 שנה. נראה לי שזה לא הדדי אבל מצד שני היא חשובה לי מאוד והייתי רוצה לדעת איך לדעתכם אלי לנהוג. אציין שבתור ילדה היו לי יחסים מאוד קרובים עם הסבים שלי שנתנו לי להרגיש אצלם כמו נסיכה אמיתית. היום הם אינם בחיים ולפעמים אני חושבת שאולי אני מחפשת את אותה הסבתא שפינקה אותי בדמויות שבאיזה שהוא אופן התנהגות: חיוך וכד´ מזכירים לי אותה. הבעיה היא שהצורך הרוחני הזה מאבד כל פרופוציות.ואם כל זה שאני מכירה במצב שהוא לא בריא לי כי אם זה לא הדדי זה לא ימשך, אני מודעת לזה שזאת כאילו בעיה שעשויה לחזור על עצמה עם "סבתא" אחרת שאחפש לעצמי. כיצד למנוע זאת?
ira יקרה, לא לגמרי היה ברור לי מההודעה שלך מדוע את מרגישה שקשרי החברות האלה הם "לא בסדר"...יתכן כי ישנם עוד פרטים שאינני מודעת להם, אבל נראה לי שחברויות קיימות עם מגוון של אנשים ובמגוון של סוגים. אם החברויות האלה אינן גורמות לך מצוקה (מעשית או רגשית), לא ברור לי מדוע הן מפריעות לך. באשר לסיבות לגבי האנשים איתם אנו מתחברים - יש המון תיאוריות על זה...אני חושבת שכל חברות שיש לנו עונה על צורך מסויים כזה או אחר שלנו, לאו דווקא קשר ישיר וברור לדמויות עבר, אלא יותר צורך אישי במשהו שאנחנו מקבלים מאותה חברות. כמובן שאת תמיד יכולה להתבונן בעצמך ולנסות ולהבין מה יש בחברויות האלה- מה את מקבלת מהן- ומכך להסיק על הסיבות לכך שאת נמשכת לסוג כזה של חברויות. שוב, אינני מצליחה עדיין לראות מה את מגדירה כ"לא בסדר", ולמה את מתכוונת שאת אומרת "לא הדדי". אם כל העניין הוא בזה שזה לא מקובל (כלומר לא שכיח) אינני רואה בכך בעיה ממשית. אני מקווה שלכך התכוונת. בכל מקרה, סופשבוע נעים אורנה
.לאורנה שלום ותודה . בהתייחס לתשובתך נראה לי שהמשיכה הזאת נובעת קודם כל בשל הסימפטיה לאותה דמות ללא קשר לגיל ודבר שני מסקרנות גדולה לדעת מה קורה בגיל הזה, הרי בסופו של דבר גם אנחנו נצטרך להתמודד עם דברים דומים : בן זוג סיעודי, נכדים וכד'. הלא בסדר הוא לא פער הגילים אלה הקושי שלי שלפעמים ההתנהגות שלי עשויה להתפרש כאי התחשבות למרות שהכוונות הן הכי טהורות שאפשר ואם ארגיש שאוכל לעזור אעשה זאת בחפץ לב. למשל לפעמים קשה לי שלא לטלפן אז ניסיתי למקד עצמי במחשבה שונה מאיך היה, ל- הייתי רוצה שיהיה לה אושר גדול, אך לבסוף לא התאפקתי והתקשרתי למרות שאולי היה עדיף שלא ושהדברים יבואו ביוזמת הצד השני. זאת בעצם הבעיה ה ס פ ו נ ט נ י ו ת אף שהיא מכוונה טובה. כלומר השאלה היא בעצם כיצד לבלום את אותה ספונטניות פראית שהקצב שלה לא מתאים לפי הרגשתי לצד השני. תודה מראש לתשובתך ira