יחסים עם בת

בס"ד שלום למנהלי הפורום ! אני פונה בבקשה להדרכה כיצד עלי להתנהג עם ביתי ? הסיפור הוא כזה,אני גרושה,ביתי שהייתה בת 5 כשהתגרשתי בחרה לעבור לגור עם אביה בגיל 12 (מאוד לחצה 12 עבור לגור איתו),כשהיא עברה לגור אליו,אביה תבע אותי למזונות ולא זכה במשפט ומאז המשפט הוא היתנה למרות שלא הגיע לו את הקשר עם ביתי בכך שעם שילמתי לו אז ראיתי אותה ואם לא שילמתי לא ראיתי אותה.ולמעשה עברו כמה שנים ולא ראיתי אותה כי היא סרבה לבוא אלי אלא אם שילמתי לאבא שלה עבור הביקור.לאחר הצבא היא חידשה את הקשר בינינו אבל גם ציינה שהיא מחדשת את הקשר בגלל שהיא צריכה ממני כסף וגם אמרה שבעינהאני לא מצטיירת כאמא אלא כאכר שזורע זרעים בשדה ומה שנקלט נקלט. כמובן שאני מאוד נפגעת מכך ולא יודעת אייך להתייחס אליה.ישנם במשפחתי הקרובה כאלה שעוד מתערבים והמעט שנותר בינינו עוד הורסים .כמו שציינתי אני גרושה וזאת ביתי היחידה,מה עלי לעשות,אני כמובן רוצה להיות איתה בקשר ולהיות לה לאמא אבל אני לא רוצה שהיא תתייחס אלי כאל סמרטוט. מה עושים? תודה

בס"ד אני מבקשת להוסיף להודעה,שאני רוצה להבהיר שבנגוד לרושם שיכול להיווצר,אני מאוד אוהבת אותה ולמרות שהיא אמרה לי בהתרסה שהיא חידשה את הקשר איתי בגלל הכסף ושבעיניה אני כאיכר שזורע זרעים בלי שאכפת לי ,כל זה שמעתי והבלגתי בגלל שהיא חשובה לי ואני אוהבת אותה. אבל בזמן האחרון אני קולטת ממנה יחס מזלזל מתנשא ופוגע,אני רוצה להיות איתה בקשר של אמא ובת,אבל מה לעשות כדי לשנות את היחס והזלזלול שלה כלפי.אני לא רוצה לריב איתה אבל גם לא יכולה לשאת יחס כזה כלפי,כך שאם זה יימשך זה יביא שוב לניתוק ואני לא רוצה שזה יקרה.מבקשת עיצה דחופה. שלה

בס"ד אני מבקשת להוסיף להודעה,שאני רוצה להבהיר שבנגוד לרושם שיכול להיווצר,אני מאוד אוהבת אותה ולמרות שהיא אמרה לי בהתרסה שהיא חידשה את הקשר איתי בגלל הכסף ושבעיניה אני כאיכר שזורע זרעים בלי שאכפת לי ,כל זה שמעתי והבלגתי בגלל שהיא חשובה לי ואני אוהבת אותה. אבל בזמן האחרון אני קולטת ממנה יחס מזלזל מתנשא ופוגע,אני רוצה להיות איתה בקשר של אמא ובת,אבל מה לעשות כדי לשנות את היחס והזלזלול שלה כלפי.אני לא רוצה לריב איתה אבל גם לא יכולה לשאת יחס כזה כלפי,כך שאם זה יימשך זה יביא שוב לניתוק ואני לא רוצה שזה יקרה.מבקשת עיצה דחופה.

בת שרה יקרה, הסיפור שלך עם בתך הוא אכן נשמע מורכב וקשה. אני חושבת שהרצון שלך לחדש את הקשר עם בתך ולהתאמץ בשביל לעשות זאת, הם צעד חשוב ובכיוון הנכון. לא ניתן להכיר את כל המקרה לפרטיו דרך האינטרנט, אך ייתכן כי בתך מחזיקה בתוכה כעסים רבים כלפיך על העבר. היות והיא הייתה ילדה בגיל בו הקשר ביניכם נותק, יש סיכוי סביר שהיא לא ממש הבינה את המציאות האובייקטיבית ואת הקשיים שהיו כרוכים בכך, ומבחינתה את בעצם נטשת אותה. כעסים אלה הם מובנים ונורמלים. כעת כשהיא מבוגרת יותר, ניתן אולי, לנסות ולדבר איתה, ועם הזמן היא תוכל אולי להבין את המציאות קצת אחרת. בכל מקרה, חשוב לתת לה לכעוס את הכעס שלה, למרות הקושי שלנו לעמוד מול הכעס של הילדים שלנו.... כי הכעס שלה, מנקודת הראות שלה, הוא לגיטימי. הבת שלך צריכה ללמוד לבטוח בך שוב, ומבחינתה להרגיש שאת אוהבת אותה ושלא "תיעלמי" עוד פעם. ייתכן והצורה בה היא מתייחסת אליך, משקפת את הפחד שלה שאם היא תיקשר אליך שוב, היא תחווה את אותו כאב שהיא חשה כשהייתה ילדה ואת "נעלמת".... עם זאת, חשוב גם לשמור על הגבולות שלך. כמו תמיד בהורות, את צריכה לנסות ולמצוא את האיזון בין לתת לגיטימציה לרגשות שלה, ומצד שני כשהיא פוגעת בך או עוברת את הגבול מבחינתך, לנסות ולומר לה את זה – אך שוב, בצורה בה היא עדיין תרגיש שאת אוהבת אותה ורוצה איתה קשר. בהצלחה אורנה

בס"ד לאורנה,תודה על התשובה. (ההסבר נשמע לי מאוד הגיוני).כמו שאת כותבת בתשובתך הנושא מורכב וסובך. הבעיה היא שהיא חושבת שאני הרעה בכל הסיפור,בעוד שאני מרגישה שאני הקורבן של הסיפור כי היא זו שבחרה לעבור לגור עם אביה ומצד שני מאשימה אותי בכך ומתעלמת בצורה חד צדדית וילדותית מחלקה שלה ושל אביה בסיפור.(עדיף לצייר אותי כאישה הרעה, כי אם היא תקבל את הצד שלי היא צריכה להשחיר את אביה או את עצמה) אני מאוד פגועה מהתנהגותה, כל ניסיון שלי לדבר איתה ולנסות ללבן עינינים איתה ניתקל בחוסר רצון שלה לדבר על כך. אייך לגרום לה שתסכים לשמוע גם את הצד שלי ולהתגבר על על חוסר הרצון שלה לשמוע את מה שיש לי לומר.(שרציתי ואני רוצה בטובתה) תודה מראש.