בעייה מורכבת-בחורה בהפרעה

שלום, אני בת 26, חיי מאוד מורכבים ולא פשוטים חייתי וגדלתי לבד בדירות שכורות מאז גיל 17 יש לי משפחה אך רחוקה מימני פיזית ונפשית , אני חיה ומשתכרת בזכות עצמי ואף גם לומדת{מנסה } אין לי חברים אוליי אחד או שניים, יש לי עבר מלא במערכות יחסים שנטשתי בגלל חוסר ביכולת לאהוב באמת, אני מרגישה שאיבדתי את עצמי, המראה החיצוני שלי טוב מאוד שאני כל כך שונאת את עצמי כך שלדעתי אני נראת כמו תמונה ותו לא, עברתי דברים הכי קשים שאפשר לתאר בחיי האומללים כגון ניצול מיני בילדות, כמה הפלות לאחר מכן בקיצור אף פעם כושר השיפוט שלי ואחריות על מעשיי לא היו נכונים, הרבה פעמים איבדתי תקווה ולא היה לי סיבה לחיות אך לא היה לי אומץ לכלום, בכיתי כאבתי פגעתי פגעו בי הכל מסובך כל כך אף אחד לא מבין אף אחד לא יבין. אבל....... נעלתי את הדלת מהעבר המחורבן שלי , אני בחורה חזקה מאוד , הלכתי לטיפול פסיכיאטרי קיבלתי טיפול לפני כשלשה שבועות בכדור שנקרא ציפראלקס הוא מטיב עימי אני כבר לא בוכה כל לילה על עצמי ומבדידותי אני שותקת וקפואה זומבי אמיתית, קמה בבוקר חוזרת לדירה אוכלת ומקיאה{מיזה כ12 שנה} ועולה לישוןןןןןןןןןןןןןןןן....והמוןןןןןןן יש לציין שאני מבינה בדיוק את כל הבלה בלה של החיים שלי ומה גרם למה ומי כך שאין סיכוי שיהיה לי את היכולת הנפשית והכספית ללכת לפסיכולוגים... בעצם זה המצב ואין לי שאלה סתם איזשהו רצון לשתף את כל העולם מה שאף פעם לא קרה תודה שקראתם..

את יודעת, גם בסרט "נערה בהפרעה" אפילו הדמות שמגולמת על ידי אנג'לינה ג'ולי (לא הדמות הראשית) לבסוף מוצאת עזרה. אני לא יודעת איזה דמות בסרט נגעה ללבך, או אם את בכלל משתמשת בסרט הזה כאנלוגיה למצבך. את מציינת שני גורמים שמונעים ממך ללכת לטיפול, אחד הקושי הנפשי שטמון בטיפול, והשני הוא הקושי הכלכלי. אני חושבת שאת מאד זקוקה לטיפול, ושאולי השאלה שאת כן שואלת בפורום הזה היא איך אפשר לעשות את זה בכל זאת. אני חושבת שברב המקרים (אולי לא שלך) יש אפשרות לסדר את העדיפויות בחיים כך שגם לטיפול פסיכולוגי תהיה אפשרות כלכלית. אפשר להצטמצם בהרבה תחומים, אני חושבת. תחשבי שאת מאד חולה, מאד פגועה, ורק טיפול ממושך יוכל לעזור לך להשתקם, להבריא. האם לא תעשי הכל כדי ללכת על הטיפול הזה? את מבינה את הדברים, אבל החלמה לא נמצאת רק בהבנה, אלא ביכולת באמת לקבל עזרה, להאמין שדברים יכולים להיות אחרת, למצוא את הכח לבנות לך חיים, שהם לא רק המשך של מה שהיה, אלא משהו שהיית רוצה לעצמך. בכוחות שיש לך, אני הייתי מחפשת עזרה, ולא מוותרת עד שתמצאי אותה. אפילו, ואולי זאת העיצה הכי גרועה שנתתי מימיי - אולי אפילו יש מקום לשקול מסגרת שלמה שבה תחיי ותתמודדי עם הבעיות... אני לא יודעת עד כמה האפשרות הזאת טובה, אבל נדמה לי שלפעמים כשהבעייה באמת מורכבת, צריך שכל הכוחות מסביב יתאספו כדי לפתור אותה. אבל את מרכזת של הכוחות האלה. רק את מחליטה אם להמשיך לחפש או לוותר.

רומי יקרה, את מתארת רצף חיים מכאיב ומורכב, שוודאי משפיע על תפקודך ורגשותייך. אני שמחה לשמוע שפנית לעזרה וקבלת טיפול תרופתי, אך תופעות הלוואי שאת מתארת ("קפואה, זומבי"...) מחייבות התייעצות נוספת עם הרופא/ה. קרוב לוודאי שהטיפול התרופתי רק מתחיל את השפעתו, ובתחילת הטיפול חשוב להיות במעקב תכוף יותר. ציינת שזה לא הזמן בשבילך לפנות לטיפול פסיכולוגי, אך מהודעתך עלתה גם תחושה שאת זקוקה למישהו שיקשיב ויבין אותך. לפעמים ההבנה הרציונלית של הדברים, אינה פותרת את הכאב הרגשי שאנו חשים. אני ממליצה לבדוק את האפשרות לקבל טיפול מסובסד במסגרות כמו "מרכזים קהילתיים לבריאות הנפש". אינך חייבת להישאר לבד עם התחושות המורכבות. בהצלחה, אורנה