הערכה עצמית

שלום ליאור, יש מגוון של גישות פסיכולוגיות העוסקות בהערכה עצמית. אחת הגישות שיכולה להסביר את "התופעה" שאתה מציין היא הגישה הדינמית. על פי גישה תיאורטית זו, ההערכה העצמית שלנו מתעצבת דרך האינטראקציה עם ההורים שלנו בילדות המוקדמת. כך שהיא בעצם נובעת יותר מחוויה פנימית שלנו את עצמנו (האם הרגשנו שההורים שלנו אוהבים אותנו או מקבלים אותנו וכדומה), ולאו דווקא מהמציאות ה"אובייקטיבית" העכשווית שלנו. לדוגמא, בחור שהוריו, מסיבה כל שהיא, לא היו מסוגלים לתת לו את התחושה שהוא אהוד או אהוב בילדות, גדל עם תחושה שהוא לא מספיק טוב או מוצלח או שלא ניתן באמת לאהוב אותו. לתחושה זו לא חייב להיות קשר ממשי עם המציאות שלו כאדם בוגר (הוא יכול להיות מאוד מוצלח ונאהב...). עם זאת, חשוב לציין שההערכה עצמית איננה מאפיין קבוע שאינו נתון כלל להשפעות חיצוניות, או שאינו ניתן לשינוי. זהו אחד הנושאים שמומלץ לבחון אותם בטיפול פסיכולוגי (בדרך כלל דינמי). בהצלחה, אורנה

תודה אורנה על התשובה... כיוון שאני אחד שלא מצליח להרגיש אהבה ואהדה... אינני יודע מה לעשות... אנשים אוהבים אותי ומעריכים אותי מאוד מאוד ואני לא מצליח להרגיש אפילו קמצוץ....

הי ליאור, נשמע שאתה מאוד מודע להבדלים בין החוויה הפנימית שלך ותגובות הסביבה אליך. האם שקלת לבחון את הנושאים האלה בטיפול? זה יכול להיות מאוד פורה... שלך, אורנה