התנהגות תמוהה אצל ילד בן 6

רקע: אני אם חד הורית, המגדלת את ילדי מחמדי במבואות בית הורי. הבעייה: ילדי בן ה-6(בקרוב) מתנהג בצורה מאד מוזרה ותמוהה לאחרונה... יש לו דפוס התנהגות שחוזר על עצמו בריטואל קבוע... ובו..לאחר שאני נוגעת בו לצורך נשיקה, לטיפה או עוברת לידו ומתחככת בו בטעות.. הוא רץ לאמא(בדרך כלל, ואם אינה בשטח לאבי) או אבא שלי, על מנת לנטרל את הנגיעה שלי. כמו כן הוא לא מוכן בשום אופן שאני אכין לו אוכל ו/או אגע בו בזמנים רבים במהלך היום.. ופוצח בצעקות איומות ועסוק בבריחות, כאשר אני מנסה ללטפו, לדובבו או לשדלו שאכין לו אוכל במקום אימי.. רק לאמא שלי הוא נותן חופש פעולה מלא! ופעמים רבות שאני מנשקת אותו או מחבקת אותו הוא אץ לאמא שלי שתגע בו גם, במקביל! ובאם בטעות אני נוגעת באוכל שלועל מנת לעזור לו לאכול וכדומה..הוא רץ לאמא שלי ומבקש ממנה שתגע לו באוכל, בכל חתיכה וחתיכה שנגעתי בטעות... (על מנת לנטרל את הנגיעה שלי כאמור)ומאיים שאם לא יעתרו לגחמותיו החולניות, הוא אינו ממשיך לאכול! נהיר לי שאין זה התנהגות נורמטיבית.. אך לדאבוני אינני יכולה לעצור אותה(וניסיתי בדרכים שונות בשיטת המקל והגזר) ואינני יודעת מה התסמינים הללו מורים על בעיתו הנפשית האמיתית... האם יתכן כי הוא סובל מתסמונת טורדנות כפיתית?(ocd) האם יתכן והמקור להיווצרות המחלה שהתפתחה לו לאחרונה.. מקורה בהתעללות מינית מצד מבוגר (חשד מאד סביר ומבוסס שנבדק ברצינות תהומית - כרגע..)?! ואם כן: מדוע הוא מתעל את האגרסיות והתסכולים שלו מפני התקיפה המינית- כלפי? כלפי אמו מולידתו..השוחרת את טובתו? ולא כלפי התוקף? האם ישנו שם(דיאגנוזה קלינית)להפרעה הנוראה הסטטמתית הזאת? אם כן..מהו? על מנת לקרוא לילד בשמו(תרתי משמע) מהם דרכי הטיפול להפרעה המוזרה, בהתחשב בנסיבות!?? עלי לציין כמובן שהרעפת תשומת לב מיוחדת, הענקת מתנות וניסיונות חינניים לדובבו- עלו בתוהו.. וההתנהגות החולנית התמוהה, נותרה בעינה. חסרת אונים. אמא מודאגת

אמא מודאגת יקרה, את צודקת בכך שההתנהגות של בנך יוצאת דופן. אמנם, ילדים בגיל זה מראים התנהגויות טקסיות כחלק מההתפתחות הנורמלית, אבל במקרה זה נראה לי שדרושה התערבות של איש מקצוע. לא מספיק ברור האם בנך נמצא בטיפול בעקבות האפשרות לפגיעה מינית, ואני מאד ממליצה לפנות בהקדם לאיש מקצוע. בכל עיר או יישוב יש מערכות סיוע ממשלתיות (המרכז לטיפול בילד או השירות הפסיכולוגי) שניתן לפנות אליהם לקבלת עזרה. חשוב שתדעי שילדים במצוקה נוטים לבטא את מצוקתם כלפי הוריהם, ואכן זה אחד החלקים הקשים ביותר בלהיות הורה. נסי לזכור שהתנהגותו כלפייך נובעת ממצוקתו. אני לא נכנסת כרגע לטיפול ב- OCD, כי לא מספיק ברור האם הילד סובל מכך. חזקי ואמצי, אורנה

שלום מתוסכלת, רצית למצוא "הוכחה" לכך שבנך סובל מהתעללות מינית ולבסוף כביכול את מוצאת אותה. במקום ללכת לטפל בעצמך, את מעבירה את הבעייה שיש לך הלאה. המצב בוודאי מורכב ולא קל, אך נשמע שאת מעדיפה להפיל תיקים כבדים על ילדך במקום להתמודד עם מה שעבר עליך בחייך.

אשמח אם תפני אותי לרשות ציבורית ממסדית ומוסמכת לטיפול בילדי יחידי... תודה רבה. אמא מודאגת.