אני ממש צריכה דעה אובייקטיבית

זה אולי מסובך מידי לפורום אבל הייתי שמחה לייעוץ קטן. כבר כמה חודשים שאני מתלבטת ולא יודעת מה לעשות. אני בת 22 יש לי חבר כבר יותר מארבע שנים.במשך כל הקשר קרו לי מצבים שהייתי חושבת על הקשר שלנו האם אם אני אוהבת אותו מספיק, אם אני יכולה לחיות איתו את כל החיים (כי מבחינתו ומבחינת כל מי שמכיר אותנו אנחנו בטח נתחתן כי אנחנו ממש מתאימים). התשובה שהייתה לי כל הזמן לעצמי היא שטוב לי איתו כי הוא אוהב אותי ממש, מכבד אותי, מפנק, מאד משקיע והוא יעניק לי יציבות בחיים אז למה לי להרוס משהו כזה. לפני כמה זמן התחלתי לחשוב על דברים אחרים כמו: אם אני נועלת את עצמי איתו אם אני לא צריכה לחוות עוד דברים בחיים וגם בחורים אחרים אולי "נשאבתי" לקשר הזה 4 שנים ולא ממש ידעתי מה קורה כי תמיד היה לי טוב איתו ותמיד הוא תמך בי בהכל ועזר לי בתקופות ממש קשות. אני לא יודעת אם זה רק אני שלא יציבה שלמרות שאני יודעת שיש לי משהו טוב אני רוצה להרוס את זה ואז אולי להתחרט בעתיד או שאולי באמת אני סתם סוחבת את זה ומפחדת להיות לבד, כל הזמן מציק לי העובדה שאם אני נשארת איתו ולא יודעת באמת מה אני רוצה מעצמי אז למה אני לא משחררת אותו כי הוא יותר גדול ממני ב 5 שנים למה אני מבזבזת לו את הזמן. אמא שלי אומרת תמיד שכשמתחתנין צריך להתחתן עם הראש ולא עם הלב כי באיזשהוא שלב הרגש ההתחלתי דועך ומה שנשאר זה ההרגל. אני לא יודעת אם זה נכון לחיות ככה מה דעתך? הנושא הזה ממש מטריד אותי כי אני לא רוצה לפגוע בו חוץ מזה אני ממש לא יודעת מה לעשות אני לא רוצה לפגוע גם בחיים שלי. אני אשמח מאד אם תגיד לי מה אתה חושב. תודה רבה מראש. שירה.

שירה, את מרגישה ספקות לגבי מהות הרגשות והתחושות שלך אליו ויש לך לבטים לעצם עניין החתונה איתו - זה אומר שאת רגילה אליו ולא ממש מאוהבת בו. כי כשמאוהבים רוצים להיות עם מושא האהבה יום ולילה לכל החיים. ייתכן ומאחר והוא החבר הראשון, הקשר ביניכם הפך יותר לקשר ידידות בין שני אנשים קרובים ופחות קשר של רומן בין גבר לאישה. הכי טוב שתשוחחי איתו ותבקשי לטובת שניכם פסק זמן כדי ששניכם תוכלו לבדוק את עוצמת הקשר ואת מהותו ואם אכן נכון ורצוי להמשיכו לצורך חתונה בעתיד. בהצלחה

שירה שלום את צריכה לקחת בחשבון לא רק את מחיר ההישארות ביחד אלא גם את מחיר הפרידה. לפעמים אחרי שנים של קשר נוצרת שגרה והריגוש שקורה בד"כ בקשר חדש פוחת באופן טבעי. במצבים כאלה חרדה הנטישה פוחתת וקשרים אחרים נעשים פתאום אטרקטיביים יותר. מסתבר שאנשים שנפרדים במצב כזה מפתחים מהר מאוד חרדה וחוזרים לקשר מאחר שלפתע מעריכים יותר את כל הדברים הטובים שהקשר נתן להם. לרוע המזל לפעמים אחרי הפרידה נוצר גם משבר אמון שמקשה על החזרה. אני חושב שכדאי שתנסי לדמיין את עצמך בלי החבר הזה. נסי לחשוב האם את יכולה לדמיין אותו מכיר בחורה אחרת ומתחתן איתה. האם את יכולה לדמיין את עצמך בקשר חדש וכיצד הוא יראה בעוד ארבע שנים. במידה ואכן "זה לא זה" בהחלט יש מקום לחשוב על רלוונטיות הקשר הזה עבורך לטווח הארוך. אם מדובר רק בהפסד הפונטציאלי של קשרים אחרים, אני חושש שזה מלווה כל קשר רציני תמיד ולאורך כל החיים, בין אם מכירים בזה באופן מודע ובין אם מכחישים ומעלימים זאת מתחת לשטיח. אם את לא יודעת מה לעשות אולי כדאי לפנות לפסיכולוג לפחות לכמה פגישות ייעוץ ולראות האם יש נקודות מבט שאינך שמה אליהם לב. בברכה ד"ר אורן קפלן

אני באמת רוצה ללכת לייעוץ פסיכולוגי ואני לא יודעת איך עושים את זה? האם זה דרך קופת חולים? יש לי באוניברסיטה (בר אילן) ייעוץ לסטודנטים האם זה גם על מצבים כאלה? האם זה כרוך בתשלום? אשמח למידע בנושא הזה כי לפי דעתי זה יועיל לי אם אני אלך לכמה פגישות לא רק בנושא הז אלא לכל מיני דברים קטנים יותר שמטרידים אותי. תודה