לומר להורים או לא?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לד''ר אורן היקר אני בן 22 ואני מעשן מריחאונה בקביעות לילה לילה כבר חצי שנה אני רוצה להפסיק..ההורים כפי שהבנת לא יודעים מזה או אולי יודעים רק לא העלו את הנושא עד עכשיו..אני רוצה לומר להם שאני נגמל היות ונראה לי שאני בתקופה הזו יהיה קצת עצבני ואני רוצה שהם יבינו מה הולך איתי..(אני חי איתם בבית) קיצר הבעיה היא שאולי אני בסוף לא אצליח ואז אני שוב יעשן ומימלא רק יצא מזה שהם מצטערים ........ושאלה אחרת באותו נושא האם לקחת אספירין כל עוד אני מעשן זה בסדר? תודה מראש
הכי נכון שתשתף אותם בהחלטתך להיגמל וכך תהיה לך גם תמיכה לאורך כל התהליך וגם תרגיש מחויב וזה ידרבן אותך ויתן לך יותר מוטיבציה להיגמל באמת. מעבר לזה, עשה את כל המאמצים להיגמל עכשיו (חצי שנה זה לא מכור כבד) התמכרות מכל סוג שהוא רק מביאה כאבי ראש (תרתי משמע), מזיקה לבריאות ופוגעת ביכולת התפקוד (הן פיזית והן נפשית) - אדם תלותי (סמים, אלכוהול, תרופות) מאבד את עצמאותו ואת חירותו לבחור לעצמו את דרכו בחיים, מאחר וברוב המקרים הוא מתמרן בין טריפ אחד למשנהו.
נפתלי שלום ההחלטה לשתף את ההורים תלויה מאוד באופיים להתאם להיכרותך איתם. עם זאת, גם אם תחליט לא לשתף בנושא המריחואנה יש אפשרות לשתף אותם בכך שאתה בתקופת לחץ כעת בלי לתת את הסיבה המדוייקת או הנכונה. בכל מקרה, אני חושב שהשאלה שלך יותר רחבה מזה. עולה כאן שאלה האם אינך זקוק לתמיכה רחבה יותר גם כדי להפסיק עם הסמים, אבל אולי יותר מכך, כדי לטפל בשורש העניין שהביא אותך לשימוש כל כך אינטנסיבי במריחואנה. העניין לא להיגמל מההרגל אלא לפתור את הבעיה האמיתית שיושבת בתשתית העניין. בברכה ד"ר אורן קפלן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
