לד"ר קפלן

שלום. אני מבקשת את דעתך לגבי התחבטות שלי בנוגע לטיפול שאני עוברת.ומראש מתנצלת שזה קצת ארוך...מזה כחדשיים אני בטיפול פסיכולוגי+תרופתי בעקבות חרדה,לאחר שלא הצלחתי להתמיד בשני טיפולים קודמים שהתחלתי,(בין היתר כי לא הרגשתי שאני מקבלת משהו מהטיפול ומהמטפלים). הפעם, כאשר ראיתי שהמצב מידרדר ואיתו איכות חיי...החלטתי לחזור לטיפול, ולהתמיד בו עד שיחול שינוי. לשמחתי, הגעתי למטפלת שאני מאמינה בה, ובניגוד לפעמים קודמות, אני משתפת אותה בהכל!אבל לאחרונה, אני מרגישה שאיבדתי כיוון, אני לא יודעת מה אנחנו עושות ואני מרגישה שאני נסגרת שוב.מובן שאעלה זאת בפניה, אך הייתי רוצה שתסביר לי למה זה קורה, כשאני יודעת שאני רוצה להמשיך ולהביא לשינוי? הרי הפעם אני מאוד מרוצה מהמטפלת. וחוץ מזה, איך להעלות את זה בפניה, איך יכול להיות שאני רוצה וזקוקה לה ולטיפול, ובו בזמן משהו בי מתנגד או לא מאמין בתהליך. אנא הסבר לי את התופעה. האם יש בכך הגיון, או שאולי אני צריכה להפסיק? אנא עזור לי. תודה.

דידי שלום חודשים בטיפול זו לא תקופה ארוכה. זו תקופה מספיק ארוכה לספר כל מה שצריך על עברך ואולי כעת הגעת למקום שבו העבר ידוע, כבר סיפרת על עצמך מספיק והגיע הזמן להתמודד עם ההווה ומה שקורה "כאן ועכשיו". יתכן שכאן מתחילה בעיה ולכן את מאבדת כיוון. אני מעריך שיש עוד אפשרויות רבות וכדאי פשוט להעלות את כל זאת באופן ישיר בטיפול. לפי תיאורך אין כל סיבה לעזוב את הטיפול, צריך להתמודד ולהמשיך הלאה כדי לפתור את הבעיה שבגללה פנית מלכתחילה לטיפול. בברכה ד"ר אורן קפלן