הפרעות אכילה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

28/12/2004 | 14:46 | מאת: אני

שלום כבר 12 שנים ארוכות ומפרכות שאני שומרת לי בסוד את הפרעות האכילה שלי. אני נשואה ואמא והכל לכאורה נהדר. בהתחלה היתה זו ממש בולמיה, כלומר הייתי נתקפת בולמוסיי אכילה נוראיים ומייד לאחר מכן הייתי נכנסת להקיא. היום המצב שונה ימוזר מפני שאני אוכלת רגיל לחלוטין בד"כ ובכל זאת אני מרגישה שבלילה אני חייבת להקיא. אז אני אוכלת די הרבה(רק בסמוך להקאה) ושותה והולכת לי . אני לא מצליחה לשלוט בעצמי ובהקאות האלה וזה בפירוש משבש לי את כל החיים!!! כפי שהזכרתי אף אחד לא יודע על כך ואני זקוקה נואשות לעזרה. בברכה

לקריאה נוספת והעמקה
28/12/2004 | 23:40 | מאת: ד"ר אורן קפלן

א. שלום הפרעות אכילה מתמקדות מטבען בנושא האוכל אולם הן מספרות סיפור אישי ופסיכולוגי עמוק שמקורותיו לא באוכל. אני מציע לך לפנות לטיפול פסיכולוגי כיוון ששם נמצאת הבעיה. מאחר והבעיה נמשכת שנים גם הטיפול לא יגמר במספר פגישות בודד ואת צריכה להיערך כיצד לפנות ולהיות בטיפול תקופה ממושכת עד לקבלת תוצאות. אם הפרעת האכילה חמורה יתכן שכדאי להיעזר גם בתרופות נוגדות חרדה שעשויות לשפר את המצב ולהאיץ את קצב הטיפול. בכל מקרה, כדאי לפנות. אינך חייבת לספר לסביבתך הקרובה מדוע את פונה לטיפול, לא כדאי להסתיר את עצם הפניה. ובכל מקרה, כדאי להתחיל זאת כעת ללא דיחוי. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית