שאלה חשובה

ד"ר שלום לך, שאלתי כזו לפני כשנה וחצי עברתי ניתוח , המנתח שניתח אותי התחבר אליי מאוד מאוד , הוא גם אישיות מכובדת בנוסף לכל , אגב הייתי אז כבת 23 בערך , הניתוח עבר בשלום, וכל שנותר הוא להגיע לביקורות תכופות, אני חייבת לציין שהוא ממש חיבב אותי , התייחס אליי כמו לנסיכה, אפילו ביום הניתוח ישב מולי כמעט לילה שלם ללא צורך כי הכל היה בסדר , בהמשך , כל ביקורת שהייתי מגיעה היה מקבל אותי בסבר פנים מרנינות מחבק נותן מחמאה ליד כולם ומחמיא ליכמה אני יפה כמובן שכל זה מחמיא לי רק הבעייה שניקשרתי איליו כל כך וזו תוך ריגשי אהדה והערצה רבים ,אני ממש מאושרת כשאני רואה אותו, זאת ועוד אני מרגישה כאילו הוא ממלא לי חלל גדול של אבא שלי שאני לא מחוברת איליו כלל אני חייבת לציין שאני לא מחבבת כל כך את אבא שלי אני יודעת שזה מוזר אני גרה עם אבא ואמא בבית אך אני לא מחוברת איליו גם לאמא לא מי יודע מה אני לא יודעת להסביר זאת, לעיניננו אני פשוט אוהבת את הרופא כמו דמות של אב שהייתי רוצה אני מעריצה ומייחל לראות או להתקרב איליו יותר כמובן שהדבר לא אפשרי וזה ידוע לי רק שאני נמצאת בבעיה במחשבה בלתי פוסקת עליו מיכיוון שאני כבר לא רואה אותו , זה מקשה עליי. כך גם קרה לי בהיותי בבית הספר והתיכון שהייתי מתחברת לדמות אם אחרת , כל זה משגע אותי אני לא מבינה למה זה קורה לי וככל שאני מתבגרת זה ממשיל האם ניתן להסיק שכל זה קורה לי ביגלל שאינני מתחברת להוריי כיצד ניתן ליפתור בעייה כזו , זה בטוח משהו לא נורמאלי אצלי, אני סובלת ממחשבות בלתי פוסקות על אותו רופא שהתייחס אליי כמו מלכה וכשאני מגיה כולם חושבים שאני הבת שלו לא מטופלת שלו וכך קרה לי עם דמויות אימהיות שונות בחיי , שוב אני חייבת לציין שלא באתי מבית מפורק אלה משפחה שלמה שמיגיל קטן היו בה קונפליקטים רבים בין ההורים או בין האחים , מה שכן אף פעם לא התחברתי יותר מידיי וסיפרתי יותר מידיי כלומר עד גבול מסויים. ואחרון אני חייבת לציין שעד היום לא הצלחתי להחזיק קשר יותר מכמה שבועות ויש לי מעריצים בלי סוף מה שמחמיא לי אולי לשנייה וחוזר חלילה אני בדילמה קשה כבר כמה חודשים המחשבות העצבים שלי , כיצד אני יכולה להיפתר מכל הרגשות כלפי הרופא שכמובן לחלוטין לא יכול להיות מציאותי, ולגבי כל השאר מה בסיס בעייתי, אני יודעת שאינך יכול לאבחן את התופעה המוזרה הזו דרך המחשב אך לדעתך מה יכול לעזור לי פסיכולוג, תרופה., או שעדיף היפנוזה תודה דניאלה

דניאלה שלום אתחיל מסוף ההודעה שלך עם השאלות. אני חושב שבשלב ראשון כדאי שתפני לפסיכולוג ותציגי לו בפגישה או שתיים את הבעיה ואת ההיסטוריה האישית שלך שכבר במה שכתבת כנראה קשורה למה שקורה לך. הדבר קשור בוודאי לאופן ההתקשרות ולצורך בהתקשרות אבל צריך להתבונן גם על המחשבות הטורדניות ולברר האם הן מאפיינות רק את ההיבט הזה בחיים שלך או היבטים נוספים. מאחר ובכל מקרה את מזהה משהו שחוזר על עצמו ומפריע לך אני חושב שכדאי לפנות כעת לבירור ואח"כ אפשר יהיה לחשוב עם המטפל כיצד להמשיך הלאה. בברכה ד"ר אורן קפלן