לא החלטי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

21/12/2004 | 23:45 | מאת: רונן

שלום אני בן 32 נשוי+2 לפני כחצי שנה עזבתי (לאחר 6 שנות עבודה) מקום עבודה טוב כי נמאס לי מהאווירה בחברה, האנשים וכו'. (האמת: לא יודע למה עזבתי?!) רק לפני חודש מצאתי במקרה עבודה חדשה שגם ממנה אני גם כבר לא מרוצה. עברתי ראיונות עבודה רבים בחברות טובות ובאף אחת מהן לא הצלחתי לעבור לשלב המיון הסופי וסוננתי מיד לאחר הראיון הראשון. חשבתי שאם אעזוב את עבודתי אמצע מיד עבודה טובה יותר, אך לאחר 3-4 חודשים ראיתי שהסיכויים שלי קלושים ביותר ולכן ניסיתי לחזור למקום עבודתי הקודם אך כבר לא רצו בי כי כבר קיבלו מישהו אחר. ומאז אין יום שאני כועס על עצמי מאוד, שכן איך יכולתי להיות כל כך אידיוט ותמים כשעזבתי את עבודתי סתם ללא סיבה אחת טובה, מבלי שיש לי ביד עבודה אחרת, טובה יותר. וכך גם בראיונות העבודה אינני מצליח לשכנע את המראיין מדוע עזבתי ואז כבר רואים מי אני ואין לי כבר סיכוי. כיום אני עדיין ממשיך לחפש עבודה, למרות שמצאתי משרה סבירה (אחרי זמן רב מאוד) אני פשוט לא יודע מה אני רוצה מעצמי לאן ללכת, לאיזה כיוונים לפנות כדי שאפסיק כבר כל הזמן לחפש ואדע את מקומי. תודה על עזרתך, רונן

22/12/2004 | 12:44 | מאת: ד"ר אורן קפלן

רונן שלום מכל דבר בחיים אפשר גם ללמוד, השאלה אם אתה באמת מבין מה שקרה ומדוע הוא קרה. בכל מקרה, לפי מה שאתה מתאר התקבלת בסופו של דבר לעבודה ואתה כעת עובד. בשל התרחיש הקודם שקרה לא כדאי שתעזוב את מקום העבודה הנוכחי לפני שיש לך אלטרנטיבה רצינית במקום אחר. יתכן שאת החיפוש צריך לעשות לא רק במודעות הדרושים אלא גם בנפשך פנימה, ואולי זה הזמן לפנות לייעוץ פסיכולוגי. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית