קצת מדפרס אותי

שלום, אני בטיפול כמעט שנה ויש כימיה טובה. ולאחרונה אני מרגישה שלפסיכולוג שלי אין זמן בשבילי, ושזה סיבה לעזוב. ואני יסביר את ההרגשה שלי לאחר שהוא נסע לשבועיים הגעתי בזמן לפגישה שקבענו וחיכיתי קצת יותר מרבע שעה עד שהאדם שהיה לפני יצא , הפסיכולוג אמר שהאדם שהגיע לפני אחר והוא יודע שהגעתי בזמן וחיכיתי . את הפגישה שלי הוא גמר כמובן בדיוק בזמן...... (פחות רבע שעה מזמן פגישה רגילה) אני שתקתי וחשבתי לעצמי על כל הפעמים שהוא הקדיש לי מזמנו מעבר לזמן המקובל!! ואני לא יודעת מה המצב של האדם שהיה לפני ולכן הבנתי וזה לא הפריע לי. אבל , כשהוא צלצל אלי ואמר שאין לו זמן ביום הרגיל ודחה את הפגישה לסוף השבוע ....... אני מרגישה שזה כבר יותר מידי זמן וגם קצת לא פייר לאחר מה שהיה פגישה קודמת. אני המצלתי עליו לאנשים ויש לו קלינטים חדשים ממני ומה שקורה זה שלהם יש זמן ואני זו שדוחים אותה. אני לא יודעת אם זה בגלל שאולי איתי יותר קל או שפשוט יש איזושהי עדיפות לאחרים. לכן אני חושבת או שהוא יקבע לי שעה ויום קבועים ולא נקבע מחדש כל פעם או שאני יעזוב. רציתי לדעת האם יש משהו מעצבן בתיאור שלי או שפשוט זה סף רגישות גבוה שלי.

היום זה לא היום שלי........ כך שכנראה זו סתם רגישות שלי.

א. שלום יתכן שזו גם הרגישות שלך, אבל את בהחלט צודקת ואני מציע לך לא להתעלם מהתחושות הללו. מצד שני, אני לא חושב שזו סיבה לעזוב את הטיפול, לפחות לא ברמה המיידית. זה נושא רציני להעלות אותו בפגישה ולדבר עליו, זאת גם כדי להבהיר את הדברים ולמנוע את הנזק לקשר בינכם, אבל גם בגלל שזה חומר גלם חשוב שיכול לעזור לך להתמודד עם הדברים שבגללם הגעת לטיפול, אם תחשבי על זה מספיק אין לי ספק שתמצאי את הקשר בין האירוע הזה לאירועים אחרים שקרו לך בעבר. בברכה ד"ר אורן קפלן