לדר גרין מוסיקה ופסיכותרפיה 2

דרור שלום חוויות במוסיקה ופסיכוטרפיה כאשר התייחסתי לביצועי חמישיית הקלרינט של ברהמס בצבע אדום ובצבע תכלת התכוונתי לכך שביצוע אדום מקביל ללהט לאנרגיה ולתסיסה כמו שמשתקף ב רקויאם של VERDI ואילו ביצוע בצבע תכלת מקביל לרוך לשקט ולרוגע שמשתקף ב רקויאם של FAURE אני מקבל את הערותיך שלא הזכרתי את הסוויטות ל צ'לו של באך יש לי בבית את הביצוע הנפלא של CASALS אבל אני לא יכול להזכיר דרך הפורום מאות יצירות לגבי חמישיית הפסנתר של בראהמס אני בודאי מכיר אותה ואוהב אותה דווקא בביצוע רביעיית BUSH עם SERKIN כפסנתרן מאמצע שנות השלושים וזה מתקשר לאוסף ביצועים היסטוריים נפלאים שיש לי. הקונצ'רטו של בראהמס עם סיגטי זמין בחברת EMI ונדמה לי שעותק ממנו נמצא ב "אוזן השלישית" טלפון 03-5282651 אם תהיינה לך בעיות אצרוב לך עותק יש בידי הקלטה מופלאה מ 1926 של הטריו של שוברט ד-898 עם CORTO-TIBAUT_CASALS הקלטה של הטריו אופוס 100 ( גם שוברט ) עם רביעית בוש אמצע שנות השלושים הקונטרסטים של ברטוק עם סיגטי-ברטוק-גודמן תחילת שנות הארבעים חמישיית הקלרינט של מוצארט עם גודמן מ 1938 כעת למוזיקה ופסיכותרפיה: בטעות הכללתי את "גרטשן ליד הכישור " עם השיגרה קשה למצוא יצירה שמבטאת שגרה השיר " דג השמך " הוא כן שיגרה ה אריה נתוך הסוויטה התזמורתית השלישית של באך היא מאוד יפה ומאוד לא מציאותית ושייכת רק לחלומות ואני לא רוצה להיראות כמוה כי אז החיים יהיו משעממים אותו כנ"ל אדאג'ו המפורסם של אלבינוני ה LUX ATERNA וה LACRIMOSA ברקויאם של מוצארט הם גם לא שגרת החיים ? איפה אתה מוצא את שגרת החיים ? לבסוף שכחתי את הבוקר הייתי מתחיל עם החמישיה לפסנתר וכלי נשיפה של מוצארט וע ה GRAND PARTITA תודה שאול

ד"ר גרין ו שאול...אני מת עליכם ואתם בטח שואלים למה? (אבל זה לא ממש מעניין אותכם,נכון?),אבל אני אענה בכל זאת כי עד היום היתי בטוח שאני מרחף,ביגלל שאני קורא ספרים וצצות לי מול העיניים מכל מיני תאוריות פסיכולוגיות שהגיבורים פועלים לפיהם אז זהו.... אני לא מרחף!!,יש יותר מרחפים מימני!!!! תודה תודה תודה תודה התאפקתי כבר הרבה זמן,אז אם מישהוא ניפגע....סליחה אופיר

אופיר יקר, לא הייתי מכנה את ההאזנה למוסיקה בשם ריחוף, וסגולותיה הפסיכותרפויטיות ידועות מזה מאות בשנים. כבר בכתבי הפילוסופים היוונים ניתן למצוא לכך ביטוי, ומאז הולדת הפסיכותרפיה תוכל למצוא לא מעט ספרים הדנים באיכויות הטיפוליות של המוסיקה. דרור גרין

שאול יקר, מתוך דבריך אני מסיק שאתה מחזיק באוסף דיסקים נכבד ואיכותי. אי-אפשר שלא להסכים אתך בנוגע להבדל בין הרקוויאם של ורדי לזה של פורה. אלו באמת הדוגמאות הקיצוניות ביותר של שתי יצירות ההפוכות זו מזו במבען ובביטוי הרגשי שלהן, למרות המבנה המשותף. ואם ברקוויאמים עסקינן, אני ממליץ לך להאזין פעם לרקוויאם של מיכאל היידן, ממנו העתיק מוצרט את הרקוויאם הידוע שלו. המקור של היידן אינו נופל מן ההעתק של מוצרט (שלזכותו יש לציין שלא העתיק מהיידן במודע. הוא פשוט נכח בהשמעת הבכורה של הרקוויאם, עשרים שנה לפני שכתב את הרקוויאם שלו, וזה הוטבע בזיכרונו המופלא מבלי שזכר את מקורו). מעניין שציינת את חמישיית הקלרניט של מוצרט כפתיחה ליום מוצלח. ברגע זה אני מאזין לרביעיות החליל שלו, שגם הן דרך נאה לסיים ברוגע את היום. הביצוע של קזלס לסוויטות לצ'לו הוא אכן מיוחד במינו, כמעט אלתור. לאחרונה ניתן להאזין לביצועים חדשים ויפים לא פחות, כמו זה של פיטר ויספלווי, או אפילו סטפן שמידט בעיבוד לגיטרה של היצירות ללאוטה. מדוע דג השמך מבטא שיגרה? האם גם חמישיית דג השמך מבטאת שיגרה? שלך, דרור

שלום שאול, קצת לא נעים לי להתבטא לידך וליד דרור גרין, לשניכם ידע עצום וטעם אנין במוסיקה, אבל רציתי למחות בשם המודרניסטים... אני מוצאת שהקטע Summer Times מפורגי ובס של גרשווין די מיצג שיגרה. מה דעתך?

רחל יקרה, טעם מוסיקלי הוא עניין סובייקטיבי, אבל Summertime הוא אכן שיר על שיגרה. באופרה של גרשווין הוא גם מבוצע כך, אבל אם תקשיבי פעם לביצוע המהמם של ג'ניס ג'ופלין ז"ל, תגלי שגם מהשיגרה הזו אפשר להוציא רגשות כואבים ומדממים. זאת אומרת, המוסיקה היא באוזניו של המאזין, ובידיו ובקולו של המבצע. ותודה שהזכרת את מה שאת מכנה 'מודרניסטים', שכבר מזמן הפכו לקלאסיקה של המאה שעברה. דרור