כואב לדעת...

היה לי דיון עם אבא שלי לא לפני הרבה זמן שבו הוא אמר שהוא יתבייש ללכת בחברת אחד הבעלים שלנו אם הוא לא יהיה נראה טוב לדעתו. כאב לי לשמוע שזה מה שחשוב לו. שלא יהיה חשוב לו שהחתן שלו מצליח, חכם או טוב לב אלא אם הוא יפה או לא. וכן - ישנם אנשים שאם הוא לא היה מכיר את הפנימיות שלהם הוא היה גאה ללכת לצידם רק בגלל מראם. זה כואב לי גם כי אחותי שמוגדרת "יפה מאד" אמורה להביא גם בעל כזה ובזה תולים ההורים שלי את תקוותם. כואב לי עד כלות כי רק עכשיו אני מבינה הרבה דברים בקשר להתנהגותם אליי בהשוואה אליה בעבר והפעם זה במוצהר. אחרי שהתפרצתי ואמרתי שעד עכשיו חיכיתי בגללו (הוא לא מאד עדין אם הוא רואה מישהו שמבחינתו לא מתאים לנו) ושעדיף לי להגיע לבנק הזרע שאז בטוח הוא לא יוכל לעקם את הפרצוף כי לא יהיה לו על מה - אני עדיין בוכה מכאב גדול. מה עושים?

שרון שלום. קראתי את מכתבך בהזדהות מסויימת. את יודעת אנחנו לא בוחרים את ההורים שלנו, ופעמים רבות, לא נעים לנו אולי להודות, אבל אנחנו מגלים באיזשהו שלב בחיים, שאחד מהם או שניהם הוא לא בדיוק הטיפוס האהוב עלינו. אני זוכרת את היום שבו הרשיתי לעצמי להגיד בקול (לחברה) שאם אבא שלי היה בן גילי - לא הייתי מתחברת איתו - שהוא לא הטיפוס המועדף עליי. הנקודה היא שככל שאנו מתבגרים, אנו יכולים להרשות לעצמינו לפתח אישיות משלנו וחיים נפרדים, ואם ההורים שלנו לא אוהבים את החיים הללו - הרי זו בעיה שלהם. מה שאת צריכה לעשות לדעתי, זה להתרכז במציאת בן הזוג שיסב לך אושר מירבי, בן הזוג שבעינייך יהיה יפה ומושך, וברבות הימים כשתביאי אותו הבייתה לפגוש את הורייך תוכלי רק לקוות שימצא חן בעיניהם, ואם לא, שוב, זו בעיה שלהם. תאמיני לי שהם ירצו ויקפידו לאהוב אותך ואת מי שיום אחד יהיה בעלך, ויספק להם נכדים והמשכיות. בהצלחה, שמרי על ראש מורם ענבל

שרון שלום בהמשך לדבריה של ענבל אכן אנחנו לא יכולים לבחור הורים ואת אביך לא תוכלי לשנות. למרות הידיעה הזו הדברים לא כואבים פחות. שקר היופי והבל החן, אולם אביך בכל זאת קובע את דעתו על סמך אותם הבלים. זה בוודאי מציק ומעלה שאלות לא פשוטות לגבי האופן בו גדלת ולגבי החיים בכלל. במידה מסוימת קבלתו של אביך ושל הוריך כפי שהם עם מגרעותיהם היתה יכולה להרגיע משהו מבפנים. אולי צריך לעבור דרך התהליך הזה של ההכרה הכואבת במציאות כדי להכיר בה ולאחר מכן לוותר לה ולא להילחם בה. לאביך יש בוודאי גם תכונות חיוביות ואולי תוכלי לסלוח לו מתישהו על מגרעותיו. כאלו מן הסתם יש לכל אחד, אבל יותר קשה לקבל אותם אצל ההורים כי הם משפיעים על החיים בהווה ומספרים את סיפור החיים שלך בעבר, לעיתים בצורה לא נעימה או מחמיאה. בברכה ד"ר אורן קפלן