אובססיביות ודאגה

אני מאוד מאוד קשורה למשפחתי וכך כל בני המשפחה למעט אחותי שקצת בחוסר תקשורת ואבי שהתגרש מאימי. האחים ואמא קשורים לחלוטין.זה דבר לכשעצמו מאוד יפה ומחבר אבל אני מרגישה ומשיחות עם אחיי עולה גם הרגשתם כי הקשר הזה מפריע לחיי היום יום זה מתבטא לפחות אצלי במחשבות עודפות אודות כל אחד מבני המשפחה-כמה הוא "מסכן" קשה לו,"עובד קשה" אין לו זמן למנוחה תמיד מתרוצץ וכו.. וכך אני יכולה להעסיק עצמי ברחמים על כולם דבר שמטריד מאוד כי אין דרך עלי אדמות שאוכל לעזור לכולם-אני מוציאה כסף רב לפנק המשפחה-המצב הכלכלי לא מוצלח,והחיים האישיים של כל אחד מהם רחוק מלהיות זוהר@@ אז קשה לי ואני מנסה בכל דרך לשמח את זה ואת האחר והאחינים וכו..אני משתגעת מזה כי גם יש לי חבר שאני יודעת בוודאות שהזוגיות נפגמת בשל כך כי אין לי רגע מנוח אחד לעצמי,הרגשה של לחץ מתמיד.העמדתי לעצמי 2 אופציות-להמשיך באובססיביות הזו שנראית לי ההתנהגות "הנורמלית" כי צריך לעזור לאהובים עליי או לשנות קצת את העור ולהירגע אז ארגיש כנראה אגואיסטית.. לציין שאחיי המבוגרים יותר עברו על בשרם בדיוק המלחמה שלי אך כעת כשאחי הוא אבא הוא היה חייב לפנות עצמו למשפחה לילדים וכך בעצם נראה לפחות שהוא פחות מרגיש לחץ@@ זה הרבה פעמים מונע ממני מחשבה על הבאת ילדים וחתונה כי נראה לי שלא אעמוד בלחץ של הדאגה הזו.. כמו כן עליי להוסיף שבצעירותי הדברים היו נכונים מאוד עבור אחיי ואימי כלפיי הרבה רגש עזרה תמיכה גם כלכלית המון שהמצב היה טוב כפליים ויותר..אני מרגישה כמו השבת טובה באיזשהוא מקום.שאני פשוט חייבת את זה לעצמי כי הגלגל התהפך והנה אני חזקה יותר וזה הזמן לפצות על אהבתם הגדולה כלפיי..

שלי שלום לקחת על עצמך תפקיד קשה, עמוס ברגשות אשמה ובצורך להציל את כולם. הבעיה במסלולים כאלה היא שאת עלולה ללכת לאיבוד שם בדרך, לא לשים לב לצרכים שלך ולחיים שלך ובמידה מסוימת לגרום למכשולים שבסופו של ידבר יכבידו הן עליך והן על היכולת שלך להעניק לאחרים. השאלה איך אפשר למצוא איזונים חדשים באופן שבו תרגישי פחות אשמה בלי לפגוע ביחסים המשפחתיים עם האנשים היקרים לך. בשלב ראשון אולי היית יכולה לשוחח יותר עם קרוביך על התחושות הללו ועל הצורך שלך ודרך השיחות הללו אולי תשמעי משהו שיעזור לך לשים בלמים ואיזונים מתאימים למה שקורה לך. בברכה ד"ר אורן קפלן