לגמ
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
גמי- בודאי תקראי את ההודעה הזו רק בבוקר. שמחתי נורא לראות שוב את ההודעות שלך. אם תרצי להמשיך לשוחח- אני כאן (בדרך כלל בערב.) אם את מרגישה שהקשר הזה נעשה צפוף מידי, ואת רוצה לפנות מקום לאנשים אחרים שכותבים לך, אבל אולי נמנעים בגלל התכתובת הזו- או סתם נמאס לך, תמיד אפשר להפסיק. אל תרגישי שום מחויבות. אני נורא נהנית מזה, אבל רק בתנאי שזה מתאים גם לך... האם קראת את הסיפור האחרון בעמ' 14? (אל תרגישי חייבת...) קראתי את השרשרת שלך ושל ??? . עולות לי בראש כמה שאלות, אבל אני לא בטוחה שזה יתאים לך, אולי לא כאן ועכשיו. אני אסתכן עכשיו בלחטוף ממך תגובה צינית או איזה ריקושט אחר, כי את בטח יודעת את זה לבד, ולא חשבת לרגע אחרת, אבל אני פשוט חייבת להגיד לך את זה: (גם כי אני יותר גדולה ממך, וגם כי אני כפייתית.) שיאצו זה נהדר- זה כמו מסאז' כזה בלחיצות על כל הגוף. זה לא במקום המשך הטיפול הפסיכולוגי והטיפול התרופתי. תעשי חיים. (-:
הי! אני לא מרגישה שהקשר נעשה צפוף!!! איך את יכולה לחשוב ככה? דווקא אני חושבת שזה טוב, כי יש דברים שאני רוצה לומר ואני לא יכולה פשוט לזרוק אותם באויר, ויותר קל לי כשאני מפנה אותם למשהו... אליך... :) ואני מאד מקווה שאנשים אחרים שרוצים "להכנס" לשיחה ידברו! אני לפעמים מרגישה לא נעים שאנשים חושבים שאת ההתכתבויות האישיות שלי אני עושה כאן. אבל זה לא.. זה לכולם... אמרת שעלו לך כמה שאלות בראש, תרשמי אותם. בהזדמנות שתמצאי לנכון-תשאלי. (שלא תשכחי...) ועוד משהו קטן.... היום יש לי יומולדת..... להפתעתי אני מרגישה בסדר גמור! בלי יותר מדי מחשבות. ומי שקורא עכשיו את השורות שידמיין מסיבה, ומוזיקה ברזילאית (כי זה מה שאני אוהבת וזה היומולדת שלי!!) והמון המון אוכל בלי קלוריה אחת!!!!!! והנה, יומולדת וירטואלי! טוב, אפסיק להקליד, כדי שאוכל לשמוע את המוזיקה.........
בת כמה את, ילדה גדולה- שנדע כמה נרות לשים על העוגה... יום הולדת מוכרחים לחגוג! והנה מתנת יום הולדת קטנה ממני: מתוך עליזה בארץ הפלאות, (בתרגום ישן אך מופלא של אהרון אמיר.) עליזה מלטה אנחה יגעה. נדמה לי שהזמן הוא דבר שאפשרלמצא לו שימוש טוב יותר, אמרה, ולא לשחתו בחידת חידות שאין להן פתרונים. אילו היכרת את הזמן כמוני, אמר הכובען, לא היית אומרת שהוא דבר. חי הוא. אינני יודעת מה כוונתך, אמרה עליזה. ודאי שאינך יודעת! אמר הכובען במנוד ראש של בוז. מסתבר שמעולם אף לא דיברת אל הזמן! אולי לא, ענתה עליזה בזהירות, אבל יודעת אני שעלי לקבוע זמן לכל חפץ. הא! הרי לך,אמר הכובען. הוא אינו סובל שיקבעוהו. אבל לו רק התהלכת איתו בידידות, היה עושה בשעון כמעט כל מה שלבך חפץ. נניח, דרך-משל, שהשעה היא תשע בבוקר, עת להתחיל בשיעורים: אין לך אלא ללחוש רמז לזמן, ועוף-עף סובב השעון! אחת וחצי, עת לארוחת צהרים! זה יהיה עצום, כמובן, אמרה עליזה במהורהר:אף על פי כן - לא הייתי רעבה לה, יודע אתה. מה לאחל לך, ילדה? שיהיה לך כל הטוב שבעולם, כל אשר ליבך חפץ. שתתידדי עם הזמן, עם המרחב, עם מה שבתוכך בפנים, ומה שבחוץ... שמחה ומתרגשת איתך...
שיתגשמו כל משאלותייך.
גמ יקרה, אמנם זה מאוחר, אך עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא... המון המון המון מזל-טוב, ואני מאחלת לך באמת רק טוב! שכל מה שאת עצמך מאחלת לעצמך - לו יהי! אני שולחת לך זר פרחים וירטואלי וקופסה קטנה בה טמון אוצר, האוצר שלך, כמו זה הטמון בתוך תוכך. את תחליטי מהו בדיוק האוצר. הוא שלך! טלי פרידמן
גמ יקרה, אמנם זה מאוחר, אך עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא... המון המון המון מזל-טוב, ואני מאחלת לך באמת רק טוב! שכל מה שאת עצמך מאחלת לעצמך - לו יהי! אני שולחת לך זר פרחים וירטואלי וקופסה קטנה בה טמון אוצר, האוצר שלך, כמו זה הטמון בתוך תוכך. את תחליטי מהו בדיוק האוצר. הוא שלך! טלי פרידמן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
