ילד בן 13 סורר

אני אמא לילד בן 13 שעבר חוויה של מערכת גרושין קשה לאחרונה. יד לי ילדה בורת נוספת וילד קטן נוסף. בני בן ה-13 הוא האמצעי. ההדרדרות שלו החלה בשנה האחרונה, מאז שהודענו לו שאנו עומדים להתגרש. הילד היום בחטיבת ביניים, לא לומד בכלל, לא נכנס לרוב השיעורים, בורח באמצע היום מבית הספר, הרבה בעיות בבית הספר. בבית הוא ממרה פי, עושה מה שהוא רוצה, פורץ כל גבולות, מסתובב כל היום ברחוב עם חבורות פושטים, מעשן סיגריות וגם נרגילה, הסתבך פעם אחת בפלילי. כל השיחות שלי ושל בעלי לשעבר לא עוזרים איתו. הוא לא מוכן לשתף פעולה עם אף אחד בשום תחום, "בעל בית" לעצמו. מצבו הולך ומדרדר, הוא עומד לאבד את המסגרת הלימודית שהתייאשה ממנו. יש עובד סוציאלי בתמונה וזה לא עוזר. מחכים לפגישה עם קצינת מבחן בקשר לעבירה שלו בעבר. אני מבקשת עזרה דחופה, נואשת, לא יודעת מה לעשות!! אנא עזרו לי!! הוא לא רוצה ללכת לשיחות אצל פסיכולוג, לא רוצה לבוא לאבחונים - לא משתף פעולה בכלל, עושה כל שעולה על רוחו, חוזר מיציאות ובילויים בשעות הקטנות ביותר של הלילה, ולפעמים לפנות בוקר. באמצע השבוע גם מסתובב ברחובות עד השעות המאוחרות, הולך לישון מאוחר. זה משפיע על כל הבית לרעה, אנו כבר נואשים, אני מתמוטטת, אין לי יותר כוחות, שלא נדבר על כך שהזנחתי את שני ילדי האחרים כשכל כולי עם הילד הזה, בלדבר איתו ובלנסות לעזור לו. מה עושים? האבא לא גר איתנו אבל משתף פעולה בשלב הזה. ברור שלילד יש בעיות רגשיות ונפשיות אך הוא לא אומר מילה, לא מוציא הגה, קשה להוציא ממנו רגשות, קשה להגיע אליו, הוא רק שומע את ההטפות אך לא מגיב, לא משתף אותנו בתחושות שלו או בכעסים שלו. לא נותן לנו לעזור לו. ניסינו ברע ניסינו בטוב, בכל גישה אפשרית - שום דבר לא זז. גם עכשיו הוא לא מוכן ללמוד תורה לבר מצווה שלו שתחום בחודש הבא. גם ללכת לרב הוא לא מוכן, לא מוכן לבזבז שום רגע בחיים על כלום למעט כל דקה חשובה ברחוב עם החבורות השליליות שאיתן הוא מסתובב. אנא עזרו לי בדחיפות, כל יום שעובר הילד הזה צפוי למצוא עצמו מאחורי הסורגים ולהדרדר, ושלא נדבר על העדר מסגרת חינוכית-לימודית ורכישת השכלה!!!

לאם שלום צר לי שעלי לכתוב לך, אבל יש לי הרגשה שמה שאת צריכה לעשות כעת זה להציל את שני ילדיך האחרים. אינני מציע להזניח את הטיפול בילד הזה, אבל הוא נמצא עמוק עמוק בתוך בעיה שלא את ולא בעלך מסוגלים לטפל בה כרגע. הוא לא מעוניין לקבל טיפול ואי אפשר להכיח אף אחד לקבל טיפול. הוא נמצא במצב של מרד קיצוני ומה שצריך לעשות לגבי הוא לשים עליו פיקוח של קצין מבחן ולהבהיר לו שבשלב הבא הוא עלול לאבד את את החופש שלו והן את הבית שלו. יש לך עוד שני ילדים שאותם את עלולה להזניח על חשבון ילד שכרגע אינו מעוניין לקבל ממך דבר. את חייבת לקבל הדרכה מסודרת וקבועה מהעובדת הסוציאלית או מגורם מקצועי אחר כיצד לנהוג, כאשר הקריטריון המרכזי בעיני כרגע הוא שמירת הביטחון והיציבות של הבית, של הילדים האחרים ושלך. כאשר הילד יבין שיש גם מחיר להתנהגות שלו אולי, ואדגיש, רק אולי, הוא ישנה משהו בהתנהגותו שנוטה לפי דבריך להיות מנוכרת, אלימה וכנראה עד כדי פלילית. אני ממליץ לך לקרוא את שני ספריו של הפסיכולוג פרופ' חיים עמר על הסמכות ההורית ועל מניעת אלימות של ילדים. בברכה ד"ר אורן קפלן

לד"ר קפלן שלום רב ראשית אודה לך על התיחסותך העניינית לבעיה הכואבת שלי (לפחות מבחינתי). אני אובדת עצות! גם אני סבורה שקצינת המבחן תעמיד אותו במקומו רק יש בעיה אחת, בעצם שתיים: עדיין לא קיבלנו זימון לקצינת המבחן, נאמר לי שזה יכול לקחת חודשים ואפילו חצי שנה ויותר כי יש, לצערי, עומס - מה שאומר שהפתרון שאולי "יאיים" עליו הוא אינו זמין. הבעיה השניה, שהוא מודע לכך שהוא אמור להיות אצל הקצינה לכשיזומן והודיע מראש שגם אם יקחו אותו בכח הוא לא ילך. ובאשר להצעתך לגבי - לאיזה איש מקצוע עלי לפנות כדי לקבל תדרוך? האם לפסיכולוג קליני או פסיכולוג קליני לנוער, למתבגרים כדי שינחה אותי איך לנהוג איתו? יש לציין שהטיפול כרוך בכסף רב שאינו עומד לרשותי, ובוודאי תפנה אותי לאנשי המקצוע שעובדים עם קופת החולים - אכן זה יותר זול אבל מפניות קודמות שלי אני יודעת שהתור שם ארוך, אולי שיחת יעוץ ראשונה נקבעת לעוד מספר חודשים עד חצי שנה ולמעשה אתה מהמר על המטפל, אין לך המלצות עליו. מכל מקום אני מוכנה להתגבר על הקשיים הכלכליים וללכת לטיפול. אנא ממך, הפנה אותי לטיפול קונקרטי, ואם יש אפילו מכון מומלץ, כל גוף שתמצא לנכון להפנות אותי ושאוכל להעזר בו מידית!!!! בתודה מראש ויום טוב