ציפיות מאמא - מותר?

אז ככה, יש לי המון ציפיות מאמא שלי שלא מתממשות וזה גורם לי לכעוס עליה כל הזמן כמעט. יש לי ילדים ואני מצפה ממנה שתעזור לי איתם, תבוא לבקר, תתקשר, תתעניין והיא...לא. יש ל הכל מיני עיסוקים אחרים, היא פנסיונרית. אתן כמה דוגמאות, למשל, פעם הייתי חולה והיא באה אליי רק באמצע היום ולא בבוקר ואמרה שהיתה צריכה לבשל כי כבר לא היה לה כלום בבית. שאלתי אותה אם היא הביאה לי גם משהו והיא אמרה שלא חשבה על זה... אחר כך כשהבראתי היא לא התקשרה ולא באה לבקר כל השבוע עד שאנחנו הגענו אליה. יום אחד היא נסעה לאחותה והן עשו קניות ובילו בקניון וכשהיא חזרה היא לא הביאה לילדים שלי כלום ורק התגאתה בכל הקניות שהיא עשתה לעצמה. זה מוגזם לצפות מסבתא לקנות משהו מדי פעם לנכדים? לעזור? לבקר? להתעניין? אמרתי לה את כל מה שאני חושבת עליה ככה בפנים והיא נעלבה ואמרה שאני חוצפנית וכפויית טובה ואיך אני מעיזה לדבר אליה. היא התרכזה רק בלהעלב ולהיות קורבן ומסכנה ולא הקשיבה בכלל לרגשות שלי ולמה שלי יש להגיד בעניין. אני כל הזמן כעוסה עליה, כל מה שהיא עושה, או יותר נכון לא עושה, מרגיז אותי ובתור אמא לילדים אני לא יכולה להבין איך היא יכולה להיות כזאת מנוכרת ואגואיסטית. האם מותר שיהיו לי ציפיות מאמא שלי או שאני צריכה לוותר על הכעס ולקבל אותה ככה? כי זה נורא קשה לי לקבל אותה כמו שהיא, נורא !!!

שרון שלום מותר וטבעי שתהיינה לך ציפיות ודרישות מאמא שלך. עם זאת, את מכירה אותה כבר די הרבה זמן ובוודאי גם מכירה בחסרונותיה ותכונות אישיותה. יש דברים שקשה מאוד לשנות בשלב הזה של החיים ומערכת היחסים. יחסים עם ההורים מלווים את הילד כל חייו, גם כאשר הוא עצמו כבר הורה ואדם מבוגר. אני בספק אם תחושת הכעס נשלטת כי היא אוטומטית, במיוחד אם היא מוזנת מדברים "צודקים" (אם אפשר בכלל להגדיר זאת בצורה חד משמעית). אם את רוצה לבדוק אפשרות שינוי תצטרכי לשוחח עם אמך בזמן שלא את ולא היא כועסות, ולנסות לראות אם יש לך בת שיח לדיאלוג הזה. במידה ולא אולי תצטרכי בכל זאת להנמיך ציפיות למרות הכאב הרב שכרוך בכך. בברכה ד"ר אורן קפלן