הבעת רגשות דרך מכתב

שלום, בתי בת 8, ילדה שמחה, אנרגטית ופקחית. לאחרונה שמתי לב שהיא מרבה להביע את רגשותיה כלפינו ההורים במכתבים. לדוג': אני בהריון וכמעט כל יום היא כותבת לי בהצלחה בהריון, ושתהיי בריאה ואני אוהבת אותך... וכדומה. אתה חושב שאולי היא מרגישה שאנו לא מתייחסים לדבריה בע"פ? אנא עצתך המלומדת! תודה

אני חושבת שעבור ילדה הריון של האם (האם יש לה אחים צעירים ממנה?) יכול להוות מאורע מאד מרגש, ואולי למרות השימחה יש גם פחדים וחששות. יכול להיות שהצורך שלה להביע את האהבה והדאגה שלה, מעיד על כך שהיא קצת חרדה לך, לשלומך, ולשלום היחסים ביניכן. לגבי עצם הביטוי בכתב, אני חושבת שזה מאד טבעי שילדה בת שמונה, שרק רכשה את המיומנות הזאת, "תתאמן" בה על הקרובים לה. יש משהו במכתב שנשאר יותר מבדברים שנאמרים, אולי הרצון שלה הוא להביע את הרגשות שלה ואת עצמה באופן שמותיר חותם. בנוסף כתיבה היא דרך לעבד חוויות, ואולי בתך "מתכוננת" לקראת הלידה, ולקראת הילד החדש דרך זה שהיא מתעסקת בנושא, כותבת עליו, ויוצרת תקשורת איתך בנושא. פתאום חשבתי שאולי היא מאד תהנה אם תכתבי לה מכתב חזרה... :-)

רונית שלום בתור אמא שלה את יכולה אולי להבין את התנהגותה בצורה הטובה ביותר, ואם את חוששת שאכן כך היא מרגישה, כדאי לדבר איתה ולברר זאת איתה. אישית לא הייתי מפרש כתיבה שכזו כרמז לחוסר התייחסות. כתיבת מכתבים היא דבר נפוץ ומסורתי ומביע פעמים רבות מתנה אישית שאדם נותן לאחר. בדקי שאין כאן תגובה שלך שמגיעה מתוך רגשות אשמה כלפי הילדה שאולי אין להם אחיזה במציאות. זה ברור שהריון מוציא דבר חזקים החוצה ואין ספק שבתך מושפעת מכך. אני מציע לעסוק בדבר עצמו, כלומר, ברגשותיה וביחסים ביניכם. לא כל כך משנה הדרך בה הדבר מתוקשר ביניכם והמכתבים יכולים להיות אחת מהדרכים לתקשורת. בברכה ד"ר אורן קפלן