המוצץ המקרצץ

שלום! ביתי בת 3 וחצי קשורה מאוד למוץ שלה. לפני חודש וחצי בערך התחלנו לדבר על השלכתו לפח בחנוכה. היא הסכימה, סיפרה לכולם, אך בפועל היא נאחזת בו בימים האחרונים יותר מתמיד (בנוסף, יש לה גם אחות בת 5 חודשים דבר שלא מקל על העניין). לא יודעת מה לעשות, היא גדולה ובוגרת וזה מגעיל ומיותר. מצד שני אני לא רוצה לעשות לה נזק ואני רואה שכשאני לוחצת היא נלחצת. קודם כל, האם כדאי בכלל להמשיך בקו הגמילה, או להניח לה כרגע? אשמח לשמוע בעצת מנוסים ממני כיצד מבצעים גמילה. בתודה, מיכל

מיכל שלום בתי בת 3 וחצי ומאד קשורה למוצץ. שמתי לב שכאשר קשה לה ריגשית, היא מבקשת את המוצץ. גם היא מאד בוגרת אבל מבחינה ריגשית יש כנראה תהליכים איטיים יותר למרות שהיא מפגינה בגרות וידע והבנה. עם בני הבכור, המוצץ היה בפיו עד גיל 4 ו- ארבעה חודשים. גם אני רציתי לגמול אותו מהמוצ, אבל אח"כ שחשבתי על כך עם עצמי, מצאתי את עצמי מודה בעובדה שזה יותר כתוצאה מלחץ סביבתי על כך שהוא גדול. חשבתי על כך רבות, זו הילדות שלו, הוא הרי לא יגיע לכיתה א' עם מוצץ שהרי גם הוא גדל ו"מתבייש " במוצץ. עם בני הבכור הגמילה היתה כזאת- הוא ראה את האחיינית שלי עם גשר בשיניים, ושאל על כך, אני "קפצתי" על המציאה והסברתי לו שבגלל שהיא מצצה מוצץ עד גיל מאוחר, השיניים שלה התעקמו ולכן שמו לה גשר ליישר אותן, אין לך מושג כמה זה עבד, אבל הוא ביקש לזרוק את המוצץ וזה לא היה ממש ישיר ממני. אני יודעת שהוא היה כבר מוכן אבל היה לי אישית קשה להפריד בינו לבין המוצץ בצורה גסה ללא ליווי ותהליך שהוא עובר עם עצמו. את כותבת שזה "מגעיל ומיותר"- אותך זה מגעיל, מה שאני עשיתי העברתי את ביתי למוצצים מסיליקון שהם פחות מגעילים מהלטקס שנשחק ומסריח בשלב כלשהוא. מעבר לכך, דבר מאד חשוב, יש לך תינוקת בת 5 חודשים, ביתך עוברת הסתגלות למצב החדש, קינאה. מניסיוני הקינאה גדלה כאשר התינוקת יודעת לזחול ולגעת בצעצועים שהיו עד כה שייכים לגדולה... אני לא הייתי ממהרת, בטח לא לאור השינוי עם בוא הילדה הקטנה.. ותאמיני לי שהיא בסוף תגמל בזמן המתאים לה, עצם זה שהסבי בה משדרת שהמוצץ לא מתאים לגילה, לאט לאט זה מחלחל ובזמן המתאים לה, גם מהבחינה הריגשית , היא תיפרד ממנו בכל אופן שיהיה בהצלחה חלום

מיכל שלום דבריה של חלום יכולים לעזור לך לקבל החלטות בנושא המוצץ. השאלה מה קורה כעת שדחוף לגמול אותה. היא אמנם נראית גדולה ובוגרת אבל היא בכל זאת ילדה צעירה והמוצץ בגיל כזה וגם שנה שנתיים מאוחר יותר אינו דבר נדיר. אני מציע לך להרפות ולתת לה להיגמל בקצב שלה. נוכחות של תינוקת חדשה בבית בבוודאי יכולה להגביר חרדה ואם אין סיבה של ממש להפסיק כעת לא הייתי נכנס למלחמות מיותרות. יתכן שהצורך בגמילה מגיעה דווקא ממך. זה די נפוץ שכשיש תינוק חדש יותר קל לשים את הילד המבוגר יותר במקום של מישהו בוגר ולא תינוק, גם אם יש בו עדיין חלקים של תינוק. תני לבתך הגדולה להיות עוד קצת תינוקת. אני מבטיח לך שזה יעבור במוקדם או במאוחר. בברכה ד"ר אורן קפלן