בגידה של המטפל
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
דר. אורן שלום, אני הולכת כבר 8 חודשים לטיפול. המטפל שלי הפנה אותי לפסיכיאטר לקבלת תרופות. לא הסתדרתי עם הפסיכיאטר בכלל, כמובן שסיפרתי את זה למטפל שלי. וזו הסיבה שגם סירבתי לקחת את התרופות שהוא המליץ לי (זה קרה לפני 3 חודשים). לפני כחודש וחצי סיפרתי למטפל שלי משהו שמאוד הכביד עליי- והוא שאני פוצעת את עצמי. התגובה שלו היתה מאוד תומכת ועוזרת, מה שגרם לי להתחיל לקחת את התרופות שהומלצו ע"י הפסיכיאטר. כמובן שלפסיכיאטר לא סיפרתי את עניין הפציעה העצמית מכיוון שזה משהו מאוד אישי שלא רציתי לחלוק עם אדם שלא הרגשתי כימיה איתו בכלל, אלא גרם לי לתחושה יותר גרועה לגבי עצמי. אני לוקחת את התרופה כבר כמעט חודש ועדיין לא פניתי לפסיכיאטר, אך המטפל שלי מתעקש שזה מאוד חשוב. בפגישה האחרונה שאלתי אותו האם הוא סיפר משהו לפסיכיאטר, והוא אמר שסיפר לגבי כך שהתחלתי לקחת תרופות (שאם זה אין לי בעיה), אבל הוא גם סיפר לו על הפציעה שלי. הדבר הזה מאוד פגע בי. אני מרגישה שבגדו בי בצורה הכי נוראית. א. מכיוון שהמטפל לא היה בעל מספיק הגינות לספר לי על שדיבר עם הפסיכיאטר, ואם לא הייתי שואלת קרוב לוודאי שלא הייתי אפילו יודעת על דבר כל כך חשוב. ב. ביקשתי במפורש ממנו לא לספר את זה לאף אחד, והוא אמר שבינתיים הוא לא יספר לאף אחד בתנאי שאני מתכוונת להפסיק עם זה בשלב כלשהו. אני עניתי "כן", אחרת לא היייתי מספרת על זה. אני יכולה להבין שהוא הרגיש צורך לדבר על העניין, אבל האם העובדה שפעם אחת הלכתי לסיכיאטר נותנת למטפל זכות לספר לו משהו אישי כל כך שאני בעצמי לא סיפרתי עפ"י החלטתי, וביקשתי לא לספר. ג. לפחות היה שואל אותי או מודיע לי כדי שאני אוכל להגיד את הרגשתי, אני מרגישה כרגע שלקחו ממני את כל השליטה על חיי, שהדבר הכי פרטי שלי, שלקח לי חצי שנה לספר למטפל נחשף כמו עוד אחת מהבעיות שלי בצורה זולה. אני מרגישה כאילו הורידו ממני את העור והשאירו אותי מול העולם חשופה, פיעה בלי שום הגנה. אני יודעת שהמטפל שלי רצה כנראה רק לעזור, אבל מאז שחזרתי מהפגישה איתו, אני בוכה הרבה, כועסת, אני לא מוכנה ללכת לפסיכיאטר הזה ואני גם חושבת להודיע למטפל שלי שאני רוצה להפסיק את הטיפול.. שלא לדבר שהפציעה שלי רק החמירה בגלל זה.. האם אני מגזימה או צודקת?..
את יכולה לבטל כמה פגישות עם המטפל, עד יעבור זעם. אבל, אם אחרי הכל, יש לך כימיה עם המטפל הזה והוא כן מיטיב עמך, נראה שכדאי לסלוח.