שאלה

פגעו בי כ"כ במהלך חיי הקצרים. אני בחורה רגישה וכתוצאה מכל הפגיעות, כשהאחרונה הייתה הקשה מכל, אני פשוט מרגישה שאין לי חשק לראות ולדבר עם אנשים. נמאס לי מאנשים ומהרוע שלהם. אני קפדנית באנשים שאיתם מתחברת ולא כל אחד מוצא חן בעיניי. ביום יום אני מסתובבת עצובה (הלב כואב לי), אין לי חשק לאנשים, אני לא ממש מאמינה שלאנשים אכפת ופשוט בא לי שקט. אבל למרות התחושה הקשה שיש לי אינני רוצה להיות לבד, לא רוצה להיות בררנית באנשים, רוצה לסמוך על אנשים, רוצה להיות ש-מ-ח-ה. נמאס לי אפילו מעצמי, לא מרגישה שאפשר להמשיך בחיים ככה, עם כאב גדול וצער עמוק. אני כ"כ עצובה שפשוט חיי נפסקו מאז מה שקרה לי, חשבתי שהעצב והתחושה המלווה יעברו עם קצת סבלנות והמתנה אך זה לא ממש קרה. אני לא יוצאת עם בחורים כי אני מרחמת על הבחור שיצא איתי (למרות שיש לי מחזרים). כרגע הצער שלי התעמק כי הבחור שחיזר אחריי כ"כ הרבה זמן (ולא נדחה, ההפך עודדתי אותו) פגע בי בגלל אי הבנה שהייתה, ואין לי כל אפשרות להסביר ולדבר איתו כי זה לא כ"כ פשוט. ואני פוחדת להכנס לדיכאון (למרות שאני חושבת שאני כבר). ואני כ"כ רוצה כדורים שיעזרו לי להתגבר על כל העצב אבל פוחדת לפתח תלות. האם יש כדורים שיעזרו לי? אני ממש ממש מיואשת וכבר אין לי כח יותר לכלום. (ואני בסך הכל עוד ילדה וכל החיים לפניי)

טליה שלום לפי מה שאת מתארת את מסתובבת בעולם עם רמת פגיעות כל כך גבוהה שכמעט וודאי שמכל קשר שהוא תצאי פגועה ומאוכזבת. יתכן שאפילו הבחירה שלך בקשרים מושפעת מכך בצורה מעגלית ואינך בוחרת בהכרח את האנשים שמתאימים לך. הבעיה איננה בחוץ ובאנשים הרעים בסביבה אלא קודם כל בנפשך פנימה ואת צריכה לפנות לטיפול פסיכולוגי ולהתחיל לעשות משהו עם העוצמות הכואבות הללו. אדם שכל כך כואב מתקשה לתפקד ולפתח את חייו ולפי דבריך את עדיין צעירה וכל עתיד לפניך. טפלי בעצמך ואל תתני להיסטוריה האישית שלך להרוס לך גם את ההמשך. בברכה ד"ר אורן קפלן