חתכים

שלום, אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי כבר מעל שנתיים מאז מות אימי. אני לא ממש מצליחה לדבר בטיפול על נושאים שמטרידים אותי בעיקר משום שאני מרגישה שהפסיכולגית מושכת את השיחות לכיוונים אחרים כמו קשר עם אבי וכו'. הבעיה הבוערת שלי היא השנאה העצמית שלי לגופי ולאופיי. מכיוון שלא מצאתי עם מי לדבר על הנושא יותר מדי זמן שמרתי דברים לעצמי עד שמספר פעמים לא הצלחתי להתמודד עם הבעיות פרט לדרך ההתמודדות הפשוטה - חתכים. מכיוון שאני לא אוהבת את הפעולה הזאת ולא רוצה להמשיך בה, אך מצד שני כרגע אני לא מוצאת דרכי התמודדות נוספות, פניתי לאחד מהמורים בבית הספר בו אני בוטחת. אבל אני לא ממש יודעת מה לומר לו במיוחד משום שאני יודעת שהוא מחויב להעביר הלאה מידע מסוג כזה, ואילו אני לא מעוניינת שאף אחד אחר ידע. השאלה שלי בעצם היא למי אני יכולה לפנות עם העניין של החתכים, ואיך אני יכולה להתמודד עם הצורך שלי להשחית את גופי מתוך שנאה גדולה מאוד לצורתי החיצונית. האם שיחה עם מורה היא רעיון טוב?

ההודעה שלך הייתה עצובה מצד אחד ומשמחת מצד שני - כי את יודעת שאת צריכה עזרה, ומה שאת מחפשת זה סך הכל את הכיוון ממנו היא תגיע. מנסיון רב שנים בטיפול פסיכולוגי, אני מציעה לך מכל ליבי, את מה שאת כותבת כאן לומר למטפלת. תגידי לה שמה שמציק לך זה בדיוק מה שאת לא יכולה לדבר עליו, ושתעזור לך, ושמצאת את עצמך רוצה לספר למישהו אחר שיעזור לך, שבעצם מי שצריך לשמוע את זה באמת זו היא. היא מכירה אותך כבר שנתיים, תנסי להרגיש נוח מספיק להגיד לה את כל הדברים האלה, תחשבי שבעצם היא רוצה לעזור לך וזה תפקידה, ואם לא תספרי לה - איך היא תוכל לעזור? המורה יוכל להעביר את זה הלאה, ואולי ימליץ להורייך שישלחו אותך לטיפול פסיכולוגי בו את נמצאת ממילא - אז את יכולה לחסוך לעצמך את כל הדרך ולדבר איתה. אל תחשבי עליה ועל איך שהיא מושכת את השיחות לדעתך או שאולי היא תיפגע או שקשה לך - פשוט תדברי איתה הכי ישיר שאת יכולה - דברים כל כך מוצלחים קורים אחרי פגישות כאלה.

שני שלום אני מסכים עם אודריה ועל הצורך לפתוח את הדברים בטיפול. אין כל טעם להיות בטיפול פסיכולוגי כאשר את הדברים המשמעותיים באמת משאירים בחוץ. במידה ואת מגיעה למסקנה שהטיפול אינו מועיל לך, גם בזה צריך לטפל ולהחליף טיפול. את יכולה לדבר עם המורה ואני מעריך שהוא יוכל לעזור ולכוון אותך כיצד למצוא את המסגרת הטיפולית הנכונה עבורך, בין אם בתוך הטיפול הקיים ובין אם במקום אחר. ברור שנדרשת כאן התייחסות רצינית לתופעה של הפציעה העצמית שלך ואין צורך להכביר על כך מילים כיוון שאת מודעת לזה בעצמך. בברכה ד"ר אורן קפלן