למה תחושת הזמן מטעה ?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני יודעת שתחושת הזמן היא סובייקטיבית . רציתי לשאול למה כשנהנים מרגישים שהזמן עובר מהר ולעומת זאת כשסובלים אז לא מרגישים כך שהזמן עובר מהר מדוע הדברים הם כאלה ?
אני חושבת שכאשר שקועים בפעילות, בין אם מהנה ובין אם לא מהנה, תחושת הזמן "הולכת לאיבוד". זה נכון גם כאשר אין "רמזים" לזמן - כמו שעון, חדשות, או שיגרה יומית שמרמזת על הזמן. לכן אני חושבת שהשאלה היא היכן נמצאת המודעות שלנו - האם אנו מודעים לזמן או שאנו שוכחים ממנו. קל יותר לשכוח מהזמן כאשר לא חושבים כל הזמן: אוף, מתי זה כבר יגמר. אגב, אני לא בטוחה תמיד האם "מהירות" מעבר הזמן היא פונקציה של הנאה. לפעמים דווקא כאשר נמצאים בסיטואציה מאד אינטנסיבית (לדוגמה טיול של שלושה ימים בו יש הרבה פעילויות, הרבה אנשים, והרבה הנאה גם) יש תחושה שעבר המון זמן, ולפעמים קשה להאמין ש"רק אתמול" יצאנו לטיול, כי זה נראה כמו מאד מזמן. האמת היא שזאת תופעה קצת שונה, שקשורה להערכת הזמן שחלף, ולא ממש לתחושה שהוא חולף, אבל בכל מקרה
האם כאשר נמצאים בפעילות מהנה אבל לחוצים או מודאגים או פשוט מודעים לכך שהפעילות עומדת להסתיים - האם גם אז הזמן עובר מהר? האם בעזרת מודעות לכך שאנו נהנים, אפשר, אם ככה "להאיט את הזמן"? האם שעות טיפול עוברות עליכם מהר או לאט? האם ה-50 דקות, או פרק הזמן המוקצב נחווה תמיד באופן זהה? מעניין...
שלום אכן תפיסת הזמן תלויה בגורמים רבים ואינה "אובייקטיבית". תפיסת הזמן תלויה בעיקר בכמות האירועים שחולפים בזמן נתון וכן בתשומת הלב שניתנת לשעון. במידה וישנה אירועים רבים הזמן נתפס כחולף מהר, כאילו יש לאדם קריטריון לכמה אירועים אמורים להתרחש בממוצע בשעה. אם קורים פחות הזמן הסובייקטיבי חולף לאת יותר ואם יש הרבה אירועים הזמן חולף מהר. תשומת לב לשעון גורמת בד"כ לאשליה שהזמן חולף לאט יותר. סביר להניח שבתקופה מהנה יש פחות תשומת לב למעבר הזמן ובתקופה קשה יותר תשומת לב רבה יותר וציפיה שהוא יאיץ ויעלם. יש על כך מחקר רב, אפשר להגיע למאמרים רבים הן דרך האינטרנט והן בספריות האוניברסיטאיות. התחום שייך לפסיכולוגיה של התפיסה - perception בברכה ד"ר אורן קפלן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
