שאלה והתיעצות

יש לי ילד בן 20 שלוקח כדורים נגד דיכאון אני תמיד נתתי לא את הכדורים באופן קבוע ותקופה הלך לשיחות כמעט כל דבר אני מזכירה לו כרגע הנער לא עושה שום דבר עים עצמו עפ שהרבה פעמים מחלט שהוא הולך לעבוד מוצא עבודה ובבוקר קשה לא לקום והוא מתיאש ואומר לי שאעזוב אותו לנפשו מצצ אחד אני כל דבר דואגת לו ומנסה להיות הכי טובה שייש ולתת לו כל מה שאפשר ומצד שני הוא מחזיר לי בכפיות טובה מדבר אלי לא יפה כאילו אני חייבת להיות לרשותו מתי שהוא רוצה ומצד שני הוא לא רוצה שאגיד לא כלום הוא אומר שאני מעבירה עליו ביקורת ושאני מרגיזה אות השבוע החלטתי שאני לא מתיחסת אליו ושיעשה מה שהוא רוצה ואמרתי שגם אני לא אתן מעצמי וגם לא כסף שירצה כסף שילך לעבוד וגם לא מזכירה לו לקחת כדורים הוא משתדל לקחת אבל לא בשעות קבועות ורק את רוב המינון רק חצי כדור של הפעפ השניה ביום הוא לא לוקח שאלתי האים זאת דרך נכונה איך עלי לנהוג איתו תן לי כמה טיפים שיעזרו לי אני אמא מאד רגישה ומחליטה שאתנהג בעיקביות ואחר כך אני מרחמת עליו בגלל מצבו שאלה שניה מה יהיה אים הוא לא יקח תמיד את הכדורים ושאלה שלישית איך להביא אתו למצב שיתמיד בעבודה תודה תודה

ורנה שלום כמה טיפים ממני לא יספיקו. הבן שלך נמצא בתהליך ממושך של התמודדות נפשית ואת מעורבת בתהליך הזה באופן עמוק, בין אם תרצי ובין אם לא. אני מבין את התסכול שלך מחוסר השינוי במצב וחוסר הכרת התודה שלו או אפילו כפיות טובה שהוא מפגין. זה לא יגמר או יפתר בצעד אחד, יש כאן תהליך ארוך של ליווי עד שהוא יצא מהמצב בו הוא נמצא. אני מציע לך לקבל הדרכה מסודרת מפסיכולוג כיצד לנהוג, כיצד להגיב, וכן שיתן לך תמיכה וייעוץ לגבי המקום שזה פוגש אותך. אני לא חושב שאת יכולה להתמודד לבד עם מורכבות השאלות הללו וכל פתרון פשוט ומהיר יתגלה מהר מאוד כאכזבה. חלק מקבלת המצב הוא להבין שזה תהליך ממושך ושאת צריכה הדרכה כיצד להיערך להתמודדות ארוכת הטווח הזו. זה הטיפ המרכזי שאני יכול לתת לך. בברכה ד"ר אורן קפלן