שאלה בנושא מגע בין מטפל/ת לבין מטופל/ת

שלום, רציתי לשאול האם מותר למטפל לחבק מטופלת? או לחילופין מטפלת למטופל? ברמה העקרונית... אני יודעת שזה קורה...אבל האם זה נחשב כמשהו ש"מותר"..? הכוונה לחיבוק עידוד. חיזוק. או אפילו להראות חיבה..וקירבה. (לא בתחילת הפגישה ולא בסופה. אלא באמצע. כחלק מהטיפול עצמו). כאשר המטופל/ת מראים רצון מסוים לזה... האם למטפל מותר "להציע" את זה.. המון תודה

לעתי זה משתנה מאחד לשני. יש מטופלים שזה עושה להם טוב ויש כאלה שלא. מטפל חכם מבחין בכך. אם מטפלת מחבקת מטופלת אני לא רואה בכך משהו פסול בכלל. אם זה מטפל שמחבק מטופלת אז זה כבר משהו אחר... אבל מטפלת ומטופלת שמתחבקות זה לדעתי יכול להיות חלק מהטיפול. מנסיון זה אפילו מומלץ ((: דון

לד"ר קפלן היקר יש לי רצון עז להעניק למטפל שלי חיבוק. מאין רצון להעניק ולקבל חום. האם יש מקום לדון איתו בזה שאני רוצה לתת לו חיבוק בכל פעם שאני רואה אותו? מוזר אני פשוט רוצה כל הזזמן להעניק לו מעצמי, לחבק לתת לו מתנות (אני לא עושה זאת כי הרי יש גבולות!!).

יש לנו הרבה צרכים ורצונות סמויים שלא באים לידי ביטוי כי .... כך גם כאן, את אוהבת אותו הוא עזר לך, בא לך לתת בחזרה לאודות לו, זה אנושי טבעי ויפה. כנראה לחבק אותו כבר לא תוכלי רק כי הוא גבר ואת אישה וגם אם אין בך כוונה מינית, מה לעשות שבעולם שלנו הגבול הזה מטושטש... אם זו הייתה אישה, הייתי אומרת לך תחבקי אותה אבל זה גבר...

לשני לדון וגם לכותבת שרוצה לחבק הדעות בעניין חלוקות. יש כאלה שיאמרו שיש על כך איסור מוחלט, שלמטפל אסור לגעת במטופל, נקודה. יש כאלה שיסייגו את העניין ויאמרו שזה עניין של הקשר וסוג הטיפול. בוודאי קשר בין גבר לאישה יהיה יותר מסובך בהקשר הזה, אבל הוא מורכב בכל הקשר. אישית אני חושב שעדיף להמנע ממגע פיזי בתוך הטיפול הפסיכולוגי. אני מקבל שיש מצבים ייחודיים שבהם זה נוצר כביטוי לחום ותמיכה. חייבים לוודא שאין כל הקשר מיני למגע הזה כי אז זה חוצה את גבולות האתיקה והחוק בצורה ברורה. זו הסיבה שהעניין כל כך מסובך, כי כל כך קל שזה יגלוש, אפילו בדמיון, לאותם מקומות בעייתיים ואסורים. אין ספק שהנושא, אם קורה או עולה במחשבות, רצוי שיעלה גם בטיפול עצמו בצורה ישירה ויעובד. בברכה ד"ר אורן קפלן

אני חושבת שהקשר מיני קיים ומתקיים ברמה מסויימת (יכולה להיות מאד נמוכה) כמעט בכל עת, משום שהמיניות שלנו היא חלק מאיתנו. וטוב שכך! חיבוק בין מטפל ומטופל - בין אם מאותו מין או ממין שונה, כולל לכן קמצוץ של המרכיב הזה גם כאשר החיבוק הוא "תומך", "אבהי", "אמהי", וכו'. הדרישה שהחיבוק יוכל להתרחש רק אם מוציאים ומגרשים מתוכו כל זכר למיניות הינה לפיכך, בעיני, בעייתית. זוהי דרישה ליצור נתק מלאכותי בתוך האדם, משום שהחלק המיני צריך להגדע/להיות מודחק/לא להתקיים כדי שחיבוק כן יוכל להתקיים... לכן המסקנה שלי היא שהתמודדות נכונה עם השאלה אינה לשפוט האם בחיבוק יש אלמנט מיני או לא (כי הדרישה שלא יהיה בו שום כלום של מיניות יוצרת פיצול פנימי אצל המטפל או המטופל או שניהם) אלא האם תחת ההנחה שיתכן ובמגע יש היבטים מיניים כלשהם, או שהוא עשוי לעורר היבטים כאלה, זה עדיין רצוי או שזה לא רצוי. באופן אישי, משום שאני חושבת שהמיניות שלנו היא חלק מהותי ובסיסי בנו, עדיף לא להתחבק, במקום להתחבק רק אם מוחקים כל זכר לאותה מיניות.

או המטפלת אישה והמטופלת גבר אבל אם המטפלת אישה והמטופלת אישה אז אין סיכוי למשהו מעבר!!! אז למה בעצם יש בזה משהו שהוא לא בסדר לדעתך? אם המטפלת שלי מחבקת אותי כי היא אוהבת אותי וכי אני אותה וכי יש לנו קשר טוב, או שהיא חשה בחולשה שלי ומעוניינת לתמוך בצורה פיזית כדי לתת כוח אז למה זה בעצם לא נכון???

אני חושבת שהחיבוק בטיפול הכרחי רק במקרים מסוימים , ובאופן כללי עדיף להימנע מחיבוק. לא חשוב עם מדובר במטפלת או מטפל. אני מהפגישה השניה מקבלת חיבוקים בסוף כל פגישה. כי יש לי ממש צורך ומחסור באהבה ותמיכה. אני יודעת שהמטפלת שלי לא באה למלא את החלל , איך עדיין מוזר לי להפרד בלי חיבוק. אני חושבת שלא תמיד טוב להתחיל עם חיבוקים , אבל מנקודה שונה.. זה יוצר מבוכה מסוימת. לפעמים זה מרגיש נורא לא טיבעי , הרי היא המטפלת שלי ולא חברה. גם אני , דרך אגב , מאוד אוהבת להעניק , ובעיקר מרגישה שאני לא יכולה לקבל בלי לתת , ולכן נותנת מתנות למטפלת בתירוצים שונים. לירז