המשך לבעיה רצינית

בהמשך למכתבי הקודם. הילדה פשוט מתחצפת, לא מוכנה לתת כבוד לסבתי, מדברת אלינו בטונים גבוהים. הענין הוא שהורים אחרים אולי היו אפילו מרביצים לילדים שלהם בגלל דברים כאלו, אבל אני אפילו לא הענשתי אותה בחיים אפילו פעם אחת, אני לא יודעת להרביץ. ואז כאשר אני לא יודעת מה לעשות יותר, וההתחצפויות הללו קורות כל יום, חוסר הכבוד כלפי וכלפי סבתי אשר מטפלת בה מגיע עד לרמות כאלו, שאני פשוט צועקת עליה אבל אני לא חושבת שזה עוזר. איך אני יכולה לגרום לילדה הזו להבין שהיא לא יכולה לקבל את הכל כאשר אני גורעת מעצמי, אני מראה לה דוגמה אבל זה לא מקובל עליה. דבר נוסף בעייתי, שהיא לא מסוגלת ולא רוצה אפילו ללכת לבד לביה"ס. היא לא מוכנה לקום בבוקר וללכת לבד. היא רוצה שאני אבוא אתה, וזה מרחק הליכה די גדול כל יום, ואני צריכה ללכת לעבודה. היא לא מוכנה לעשות שום דבר לבד, היא לא רוצה להיות עצמאית. ואני רואה ילדים בני שמונה שהולכים למכולת, ונוסעים לבד באוטובוס ועושים הכל לבד. היא רוצה להשאר ילדה קטנה. מה עושים? הצילו?

אני אם גרושה לשני בנים. מתוך עמדה זו ברצוני להצביע על מספר טעויות שאת עושה, לעניות דעתי, וגם להציע דרכי פתרון. ראשית אינך צריכה לגרוע מעצמך כדי לתת לבתך. היא לא תודה לך על כך ולא תבין את ההקרבה שלך. היא רק תפנים את העובדה שניתן לסחוט אותך בלי גבול. היא תכבד אותך יותר אם תתני גם לעצמך ותדעי להציב לה גבולות. שנית, כשאת יוצאת איתה, כדאי להסכים מראש על סכום מסויים שאת מוכנה להוציא ואז לעמוד על כך ולא להישבר. ואם היא לא תתנהג כיאות, פשוט לא לקחת אותה איתך בפעם הבאה. אין שום רע בעונש הגיוני. עונש הגיוני הוא לא מכות וצעקות, אלא מניעה של משהו שקשור ישירות למעשה שנעשה. את לא עושה לבתך טוב בכך שאינך מענישה אותה. היא צריכה לראות בך סמכות שיודעת לשים לה גבולות וגם להיות קשה כשצריך. ודבר אחרון, נראה לי שהדרישות הכספיות של בתך בעצם משדרות שהיא זקוקה לאהבתך ולזמן איתך. סבתך לא יכולה להחליף אותך ולמרות שעות העבודה המרובות את צריכה להקדיש לה יותר זמן ולדאוג שהזמן הזה יהיה נעים לה (לא זמן שאת נמצאת איתה כועסת וצועקת). הסוד הוא אהבה, כבוד ותשומת לב לילד מצד אחד וגבולות הגיוניים, ברורים ועקביים מצד שני.

בס"ד יפעת כהמשך למה שאמרה סוניה היתי מוסיף שלילדה חשוב שתהיה שיגרה ללא שינוי . זה יתן לה ביטחון והיא תהפוך ליותר רגועה חשוב שהיא תתרגל לדוגמא שכל יום את חוזרת בשעה קבועה , ושביום מסויים תמיד את איתה כדי לשחק ולהיות איתה במה שהיא רוצה . ושסבתא תמיד מגיעה והולכת בשעה קבועה. תתקיני לה שעון בחדר ותספרי לה סיפורים לפני השינה על כך שיוסי או כל דבר אחר קם בשעה קבועה ואוכל ארוחת בוקר וכולי כשתמיד תדגישי באיזה או עד איזה שעה. ביום שבו יש לך ארוע כלשהוא ואת חייבת לאחר , תודיעי לה על כך מראש כמה ימים לפני ואם זה פתאומי תשתדלי להתקשר ולהודיע ברגע שאת יכולה. זה בנושא הביטחון שלה. התחצפות זו בעיה שקשורה בכמה גורמים נוספים : יש ליבדוק האם היא נחשפת למודל לחיכוי (בבית הספר , בבית , בשכונה אולי תוכנית טלויזיה וכו), כמוכן יש אפשרות בהחלט סבירה שזו הדרך שהיא מצאה לקבלת תשומת לב . כלומר היא מחכה שתגיבי ותכעסי ותצעקי וכו' . הפתרון הוא המקל והגזר : כאשר היא מתחצפת ומכה ומוציאה לשון היא מבחינתך שקופה , לא קיימת לחלוטין וכאשר היא עושה דבר חיובי ומתנהגת יפה היא מקבלת הרבה תשמת לב ,חיוך ,חיבוק והתעניינות. אם תעמדי בכך היא תלמד להישתנות ואט אט לקבל תשומת לב על התנהגות טובה. הדבר החמור ביותר לטעמי הוא חוסר הרצון להיות עצמאית ולהגיד שהיא לא יכולה ללכת לבד וכו' . את צריכה לא להגיע לעימות איתה גם בנושא זה , תני לה להיות אחראית על דברים מאוד קטנים שהיא ממילא עושה כל יום ושוב תשבחי אותה על כמה שהיא חכמה וגדולה אבל בטקט ובטוב טעם לא להגזים משום שילדה קטנה היא קטנה אך לא טיפשה . לאט לאט תבני לה את הביטחון העצמי ותוסיפי משימות נוספות עד שלבסוף היא תהפוך לחברה טובה שעוזרת ואוהבת ואת פשוט כל היום תחכי לרגע שתפגשי אותה .... בהצלחה.

יפאת שלום רב, כל פעם אני מגלה מחדש כמה אינטואיציה הורית זה הדבר הכי נכון. שני המייעצים האחרים שהגיבו לפנייתך אמרו דברים נכונים: עמידה על גבולות ברורים לצד ביטויי אהבה (לא כספית), תשומת לב ובילוי זמן איכות ביחד. ללא ספק המצוקה שאת משדרת היא קשה, ואני בטוחה שקשה לך ממילא, ועוד יותר קשה לך עם הדרשנות וחוסר הגבולות של ביתך. אולם את חייבת להיות חזקה בשבילה, לפעמים אולי להיות אמא "רעה" ולהעמיד גבולות ברורים, לתת עונשים סבירים שיהיו ממוקדים להתנהגות ספציפית ושהילדה תבין בדיוק למה היא מקבלת עונש. לדעתי,דרך זו של העמדת גבולות ברורים יחד עם אהבה ותשומת לב היא הדרך המועדפת. שיהיה לך כוח , בהצלחה, טלי פרידמן - עובדת סוציאלית

אני מצטרף להמלצות של טלי פרידמן בנושא זה