דחוף

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

26/10/2004 | 14:54 | מאת: מאיה

אני בת 26, נשואה שנתיים וחצי . בעלי היה די בסדר כאשר הכרתי אותו, אבל הסיבה האמיתית שהסכמתי להתחתן איתו שאימי , הגרושה, הביאה דגנרט הביתה , שהתחיל מלהציץ למקלחת. והגיע לדחיפת ידיים + הצעות כספיות תמורת סקס. סיפרתי לאימי , והיא הגיבה- אם הוא יעזוב אותי בגללך, כמו אבא שלך,את עפה מהבית. עפתי עם מי שהיום בעלי(בן 39). לבן אדם יש הרבה כסף , אבל אופי מגעיל , והעיקר : מגיע לזקפה פעם בחודש. וגם אז גומר אחרי שלוש שניות. כשפגשתי את אהוב הבנות בכיתה ובצופים, שכבתי איתו, נהניתי, ונתפסתי. בתור נקמה הביא הביתה בן דוד שלו , שגם היה מ"פ שלו בצבא , ודרש ממני לשכב איתו,ראשית כי הוא גמר מלהסתכל , ושנית, כדי להשפיל אותי. אני אשכב עם מי שהבעל רוצה, כי הוא הבוס, ואני זונה קטנה. הבעייה של בעלי שאני מתה על הסקס עם הבן-דוד,וחוץ מזה אין לי לאן ללכת. הבוקר טלפן לי הבן דוד , ואמר לי שהוא התאהב בי ומוכן "לברוח" איתי. הבעייה , שאז הוא בא בלי גרוש על התחת , וגם לי אין חוץ מאובר , אבא שברח , ואמא ששונאת אותי ,שום דבר. אני יודעת , כבר שנים, שאני מופרעת, אבל פצצה סקסית . עם הבן דוד נהיה זוג מהמם, ורעב. עם הבעל יש לי בית, כסף די חופשי , עוזרת ,מכונית, בגדים ומעמד של אשת איש עשיר. עם הבן דוד יש לי אהבה, סקס משגע , ו ק ד ח ת. יש מישהו ע ם גישה מקורית, שיכול להציע רעיון מבריק. צריך לזכור , שאת הסקס אני יכולה לקבל מהבן דוד גם עכשיו , אבל עד שהבעל יחטוף קריזה.

לקריאה נוספת והעמקה
26/10/2004 | 15:33 | מאת: אדוה

בעצם על העיקרון שאת זונה - כבר הסכמת. עכשיו מה שנשאר להתווכח עליו - הוא המחיר. תחליטי בעצמך.

26/10/2004 | 16:39 | מאת: א

האמת, אני לא מצליחה להבין מה השאלה, או רעיון למה את מחפשת ? אם בשלב מסויים בחיים תחליטי שאת רוצה להפסיק לברוח, (מהבית לבעל, מהבעל לבן דוד .... ) ולהיות פחות 'מופרעת' כהגדרתך, אני מניחה שתמצאי את המקום והדרך שבהם תוכלי לקבל עזרה, ותוכלי ללמוד לקבל את עצמך ואת המציאות שלך בצורה בהירה וטובה יותר, אשפר לבחור בין כוונים, ואפשר להמשיך ולברוח לכוונים חדשים .... לבחירתך. מבין השורות, אני כן מוצאת את הרעב האמיתי שלך - לקשר יציב, אהבה, קבלה .... מעבר ללהיות 'פצצה סקסית'. זה אפשרי. בהצלחה א

26/10/2004 | 17:24 | מאת: רותם

אני אגיד לך איך אני מבינה את מה שרשמת- סבלת מאימא לא תומכת ומגבר שהכניסה הביתה, ובעצם את ברחת לגבר שיספק לך את כל הצרכים הפיזיים, אבל חום אהבה וסקס את לא מקבלת וזה חשוב לך מאוד- וצריך להיות חשוב. את צריכה לשאול את עצמך אם החיים היום גורמים לך לתחושה של השפלה ואם את מוכנה להמשיך לסבול את זה. אני לא יודעת איך את רואה את עצמיך, ואני לא מכירה אותך, אבל אני בטוחה שאת יותר מסתם אוהבת מין ושיש בך הרבה יותר מעבר. את צריכה לחשוב לבד או עם יועץ על מי את ואיך את רואה את עצמיך בשנים הבאות ואם סיפוקים פיזיים מספיקים לך או שמגיע לך מישהו שידע להתייחס אלייך כמו אל בנאדם עם הכבוד המתאים, יותר מסתם פצצת מין דבר שלא הרגשת מעולם - לא בבית ההורים ולא היום. את צריכה לצאת מהמעגל ולהתחיל לחשוב קדימה ובצורה רציונלית יותר

26/10/2004 | 19:01 | מאת: א

אני חוששת שהסבל התחיל הרבה לפני הגבר שאמא הכניסה הבייתה, ...... אומנם מאיה התחילה את התאור מנקודה זו שבה היא בורחת מהבית ומהגבר של אמא שלה, אבל הדברים לא קורים סתם כך פתאום ביום אחד .... לכן אני חושבת שהשאלות הן הרבה יותר עמוקות, וזקוקות למענה מקצועי על מנת שניתן יהיה לברר איך יוצאים מהמצב הזה

27/10/2004 | 01:13 | מאת: ד"ר אורן קפלן

מאיה שלום הסיפור באמת נשמע פנטסטי ולכן התגובות שקיבלת בעקבותיו לא ממש מפתיעות. אפילו החיוך שעימו את מספרת את הדברים מעורר שאלה עד כמה את מוטרדת ממה שקורה או שפשוט נהנת להתבונן במחזה שנרקם אל מול עיניך. אני מעריך שמאחורי סיפור כזה יש הרבה כאב סמוי, אבל בד"כ בעוצמות כאלה של כאב הגוף מזמן דאג להשכיח ולהעלים אותו כך שהסבל אינו נחווה ברמה הגלויה. מאחר ואני לא מזהה בדבריך סבל או התלבטות, אינני יודע על מה אני אמור לענות. נשמע שאת זורמת עם מה שקורה, לטוב ולרע, וכל עוד הדברים נחווים בצורה כזו, אולי עדיף שכך זה ימשיך. קחי בחשבון כמובן שזה ימשיך בצורה מעגלית כך שיציבות וחום לא יהיו התכונות המרכזיות של חייך. כמובן שאני יכול להבין את זה כי הפגיעה הפוטנציאלית ממי שתרגישי כלפיו חום ואהבה עלולה להיות כל כך גדולה שעדיף כנראה מבחינתך להישאר כך. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית