בי"ס

איך אפשר לשכנע או להביא נער בן16.5 שפרש מבי"ס ,לאיזה מסגרת של לימודים או עבודה? הוא לא מבקש שום דבר ומעדיף כל היום לשבת ,או לראות טלוויזיה(ללא כבלים),או לשחק במחשב(לזמן מוגבל). אי אפשר לנתק את המחשב לגמברי מפני שכולם משתמשים בו. הוא לא מוכן ללכת לטיפול והוא לא מראה מצב דיכאוני. שיחות נפש וכעס לא עוזרים ממש. תודה מראש על הרעיון

מגי שלום כעסים, ניתוקים (מחשב, איטרנט), עונשים, יצירת רגשות אשם ...... לא יעזרו. חשוב לעורר את הרצון והצורך של האדם בשביל שהוא יעשה משהו. לכן לדעתי אפשר להתחיל עם מספר כוונים - לנסות לשים לב מה מעניין אותו בטלויזיה / אינטרנט ... ולנסות ליצור גרויים נוספים בתחומים שהוא ממילא מתעניין, דרך חוגים, סדנאות, ..... כל דבר שיכול לגרום לו לרצות להתחיל לצאת מהבית ולהפגש עם אנשים זה כמובן רק כהתחלה !!!! לנסות ליצור אצלו חוויות חיוביות מחוץ לבית ועם אנשים.בתקווה שחוויות אלו יגדילו את הרצון לחוויות נעימות נוספות. - לנסות למצוא כל מקום שניתן לעודד אותו, ולתת לו חיזוקים חיובים, ולנסות להגדיל את הבטחון העצמי שלו. ושיחווה שהוא אהוב, רצוי, מוכשר, יכול, ....... - לכבד את הרצונות שלו, ואת הבחירות שלו. אם הוא בוחר בדרך הזו, המוח שלו קולט בשלב זה שזו הדרך העדיפה עבורו. ממילא כפייה של הרצון שלכם לא יעזור. ילדים / נערים / מבוגרים שמנתקים את עצמם מהסביבה ומהמסגרת - לא עושים זאת 'סתם כך משעמום'. בחוויה שלו - עדיף לו להיות מסוגר עם עצמו ולא לבוא במגע עם אנשים.(מאחר והוא גם לא רוצה שיחות בתוך המשפחה - הוא כניראה גם לא רוצה מגע עם הרגשות של עצמו) ממה הוא מאויים, מפחד, .... לא ברור, ואת זה ניתן יהיה לברר דרך טיפול. מאחר והוא לא רוצה טיפול בשלב זה, חשוב לדעתי לנסות להביא אותו למצב של חוויות נעימות, חיוביות, מענינות .....והגדלת הבטחון בעצמו וביכולות שלו. נקודות המוצא - למצוא את החיובי, ולנסות להביא לפעולה. גם אם הוא לא מראה סמנים של דכאון, הוא לדעתי במצב נפשי מאוד לא פשוט. בהצלחה א

לדעתי אפשר ורצוי לגבש יחד עם הנער מספר אלטרנטיבות למסגרת בית הספר ממנה הוא פרש - את חלקן הוא יכול להציע, חלקן את או אביו יכולים להציע, והוא יהיה צריך לבחור מבין אותן אפשרויות מה הוא בוחר לעשות. לדעתי לא רצוי לוותר לו - גם אם הוא אומר שהוא בסדר וטוב לו, זה לא בהכרח מה שהוא ירגיש עוד חודש או שנה. התנתקות מכל מסגרת היא מצב מאד בעייתי, שיכול להגרר הלאה. יחד עם זה, טוב לכבד את רצונותיו. לדעתי אפשר לעשות שילוב בין השניים - להגיד לו שהמצב שהוא "לא עושה כלום" ונמצא מחוץ למסגרת לא מקובל ולא טוב בעיניך, ולבקש ממנו להציע חלופות. רעיונות שעולים אצלי: - ללמוד לבגרות במסגרת אקסטרנית. - ללמוד במסגרת של חוגי העשרה רציניים (צילום, עריכה, מחשבים, גרפיקה) - לדעתי עם חשיבות לדגש על משהו שיש בו פרנסה. בסופו של דבר את רוצה שבנך יגדל להיות אדם עצמאי שיכול לעמוד ברשות עצמו, להעביר לו את הרעיון שיש קשר בין לימודים-הכשרה-לעבודה זה דבר רצוי. - להתנדב-ללמוד-לעבוד בחוות טיפוליות של רכיבה על סוסים (יש כאלה באיזור חיפה, למשל). - למצוא מסגרת בית ספרית שמוצאת חן בעיניו. בית הספר הדמוקרטי? בית ספר אחר? בית ספר מקצועי כלשהו? - להצטרף למסגרת הכנה קדם צבאית. - למצוא עבודה. צריך למצוא את האיזון בין לכבד אותו, לבין לעזור לו למצוא מסגרת שתתאים לו, ובה הוא יוכל להמשיך לגדול, להתבגר. להשאיר אותו בבית כשהוא לא עושה כלום - בעיני - זה סוג של נטישה הורית. כאילו אתם מרימים ידיים. הבעייה אינה השימוש שלו באינטרנט, אלא שהוא יצא מכל מסגרת חברתית-לימודית-עבודתית.

אני אמא לשני ילדים אחד בן 8 ובת 5. לבן שלי יש בעיות קשב וריכוז והוא אלים בביתהספר איך אני יכולה להפסיק את האלימות בבית הספר . נסנו המון שיטות וזה לא עוזר אנא ממכם תעזרו לי.

ענת שלום צריך להבין מה קורה לילד מבחינה רגשית ומה גורם לו לאלימות. את אומרת שניסיתם שיטות שונות, אני מציע שתפנו לפסיכולוג ילדים ותקבלו הדרכה מסודרת שתלווה אתכם לאורך זמן. גם אם האלימות תפחת ברמה המיידית (מה שלא יקרה בקלות) יש כאן בוודאי בעיה שצריך להתמודד איתה לעומק כי האלימות היא רק סימפטום לחוויה שעוברת עליו. הענין הוא לא שיטה או פתרון מיידי אלא ליצור תהליך נכון שבמהלכו אפשר יהיה גם להבין יותר טוב מה קורה וגם לטפל בבעיות. בברכה ד"ר אורן קפלן

מגי שלום אין פטנט ידוע מראש, צריך להבין יותר לעומק את הרקע של הסיפור. לפי מה שאת מתארת אין אפשרות לשכנע את הילד בכלים רגילים של שיחה ואין לו כל מוטיבציה לטיפול בעניין. במצב כזה חבל על הזמן להפנות אותו לטיפול אישי כי גם אם ילך שום דבר לא יקרה. אני רואה שתי אופציות טיפוליות שיוכלו לתת לכם קצה חוט להמשך. האחת היא לפנות כהורים להדרכה אצל פסיכולוג ילדים שיוכל להנחות אתכם כיצד לנהוג. השניה היא רחבה יותר והיא לפנות לפסיכולוג משפחתי, רצוי מישהו שמתמחה גם בטיפול במתבגרים, ולאחר מפגש שלכם כהורים עם המטפל להגיע לייעוץ משפחתי יחד עם הילד. גם אם הוא לא רוצה טיפול אישי יהיה לו יותר קשה להתנגד לבוא איתכם יחדיו כשכולם באותה סירה. זה עשוי לתת אפשרות לפתוח דברים שכיום אינם נגישים. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום הייתי פעמיים אצל פסוכולוג לנוער אני ובעלי והוא אמר לא לפנק אותו ,ולא לתת לו כסף כיס ,עד שהוא יבין. גם הוא בקושי פעם אחד היה אצלו ולא שיתף פעולה בכלל. נכון,אין ךו מוטיבציה לשום דבר ,חוץ ממשחקי מחשב ,שהוא משחק עם חברים באינטרנט. את כל ההצעות בקשר ללימודים כבר עברתי איתו והוא לא מעוניין. הוא טוען שפשוט טוב לו כך והוא לא דורש שום דבר. תודה על עוד רעיונות.