אמהות

ד"ר שלום, אני כבת 40 רווקה ללא ילדים. אני עומדת בפני שינוי בחיי - הבאת ילד לעולם מתרומת זרע. אני אמורה לעבור את תהליך ההזרעה בימים הקרובים, פתאום אני מרגישה לחץ נפשי עצום, אני מוצאת את עצמי נכנסת למחשבות - האם ההחלטה שלי נכונה? האם אני לא גורמת עוול לילד שלי? אולי לא עשיתי מספיק בכדי למצוא בן זוג - וזאת התוצאה שאני צריכה להתמודד עם הדברים לבד. וכך אני מוצאת את עצמי בימים האחרונים עצובה ולפעמים אפילו פורצת בבכי, כאשר אני משתפת את חברותי וקרובי משפחה בהחלטתי. אני יודעת שאני נאלצת לעבור את התהליך הזה לבד בגלל גילי המבוגר ובגלל "לחץ" הרופאים שאני עלולה "לפספס את הרכבת" אבל, קשה לי אני מרגישה שעדיין לא הפנמתי את זה מספיק במודע. אני מאוד מאוד רוצה ילד, מאז ילדות חלמתי על ילדים. בעיני כולם אני סמל לאמהות, אבל כשזה מגיע לזה שאני אמורה לקבל החלטה כזו אני פוחדת. ליבי מתמלא בפחדים והראש לא מפסיק לעבוד. היום הודעתי לרופא שאני דוחה את התהליך למחזור הבא (גם בגלל שעברתי בדיקות גנטיות שאת התשובות אקבל רק בעוד כשלושה שבועות). החלטתי בחודש הקרוב לטפל בעצמי ולבחון את רגשותי מחדש. מיזה כ-4 שנים אני נמצאת בשיחות אצל יועצת מקצועית שמכוונת אותי בחיים. אני יודעת שאני אצטרך להגביר את הפגישות שלי איתה בחודש הקרוב וכך היא תוכל לקרב אותי מהר יותר למטרה. לאחר שפרסתי את סיפורי לפניך. היתי רוצה שתעזור לי להבין מדוע אני מרגישה כך והאם עוצמת הרגשות שלי לא מוגזמת? האם זה נורמלי (במצבי) שאני חשה כך? האם יש משהו שאני יכולה לעשות בכדי לנטרל את הפחדים שלי? אודה לך על תשובתך. בברכה, נורית

הן הנחות מסויימות - כמו שאי אפשר למצוא בן זוג אחר כך כאשר תהיי עם ילד. ואולי את מרגישה לכן שזה צעד בלתי הפיך שסוגר אפשרויות אחרות בחייך. אבל צריך לבחון טוב האם זה נכון. בעיני זה לא נכון, אבל מה שחשוב זה מה שאת חושבת. בכל בחירה יש ויתור על משהו. בלהכנס להריון ולהביא ילד לעולם בצורה הזאת יש ויתור - אולי ויתור על חלומות או על אידאל שלך לגבי האופן שבו קיווית שזה יקרה. אבל גם בלותר על להביא את הילד לעולם יש ויתור על משהו. נראה לי שמה שחשוב שתבהירי לעצמך זה את ה"מחירים" ואת "הרווחים" לצעדים שאת עושה, ואחרי שתביני מה "המחירים" (בכוונה לגמרי במרכאות) תוכלי לדעת אם את רוצה לשלם אותם. אחרי שתדעי אם את רוצה לשלם את המחירים לבחירות שלך, תוכלי להחליט. הבכי, והעצב יכולים להיות, מזוית הסתכלות זאת, סוג של אבל על אפשרות שאת נוטשת, על חלום מסויים שדברים יקרו בדרך מסויימת. את רק צריכה להבין האם זה עצב חולף, עצב על ויתור על דבר אחד וקבלה של דבר אחר במקומו, או סימן שאת באמת אינך מעוניינת בדרך הזאת.

נורית שלום אני מסכימה לחלוטין עם לילה לגבי הבדיקה של ה'מחירים' ו'הרווחים' (תמורות). כמו בכל דבר בחיים יש את שני החלקים. אין טוב ואין רע, יש 'אני מעדיף'. ההחלטות בחיים הן לא בין החלטה טובה להחלטה לא טובה, אלא להרחיב במידת האפשר את ראיית האפשרויות, ואז לבחור את זו המתאימה לך ביותר. אנחנו למעשה עושים כל היום החלטות - לפעמים במודע ולפעמים פחות במודע, מאיזה בגד ללבוש, מה לאכול .... ועד החלטות חשובות שהן בעלות השלכות לכוונים רבים ומשמעותיים. מאחר ואת עומדת לפני קבלת החלטה מאוד חשובה ומאוד משמעותית, לא מפתיע שהאמביבלנטיות עולה, הפחדים עולים, והרצונות נעשים פחות ברורים. בעיני זה תהליך טבעי בהחלט, שמאפשר לך פעם נוספת לבדוק עם עצמך את הרצונות שלך / ואת האפשרויות שעומדות לפנייך. כל החלטה שלא תעשי תוביל גם לתמורות וגם למחירים, גם להנאות וגם לקשיים, גם לסיפוק וגם לתסכול...... ואין איש בעולם שיכול לעזור לך לקבל את ההחלטה. היא שלך ורק שלך כפי שרק את תעמדי בהמשך מול התוצאות של ההחלטה. מקווה שתגיעי להחלטה שמתאימה לך בצורה בהירה, ושתוכלי להנות מ'הרווחים' ולהשלים עם ה'מחירים' (ובהמשך ..... לראות שגם ה'מחירים' הם בעצם 'רווחים'). הפחדים שעולים הם יעילים כשהם תמרורים לבדוק נקודות מסויימות, הם מזיקים כשהם מונעים מאיתנו לעשות את מה שאנחנו רוצים לעשות ויכולים לעשות בכל מקרה רציתי לציין נקודה נוספת ילד - לא בהכרח מונע זוגיות בהמשך, לפעמים להפך.וזוגיות לא בהכרח מובליה לילד. א

נורית שלום הלחץ שנכנסת אליו טבעי לחלוטין. את בפתח שינוי משמעותי בחייך אחרי התלבטויות רבות ואני לא חושב שזה מוגזם. אני מסכים שכדאי שתהיי בקשר הדוק יותר עם היועצת שאליה פנית. זהו תקופה בה תזדקקי לליווי ולחיזוק. לפי מה שאת מתארת הגעת להחלטה להביא ילד מאחר והזמן דוחק מבחינת השעון הביולוגי ולפי שעה אין בן זוג רלוונטי שיכול לתת אלטרנטיבה כעת. גם אם היית מכירה כיום מישהו זה היה מאוד מסובך ליצור איתו קשר במהירות ובעומק כדי להפוך אותו לבן זוג שעימו אפשר להביא ילד. אני מציע לך להמשיך במסלול אותו בחרת עם כל החרדות הכרוכות בזה. דחית הקץ רק תכביד עליך. סביר להניח שאחרי שהלחץ מפני אימתו של השעון הביולוגי יפחת יהיה לך הרבה יותר קל להתפנות למציאת בן זוג ויצירת הקשר תוכל לבוא ממקום הרבה יותר בריא ונכון. העובדה שתהיי עם ילד איננה מכשול והיא עובדה נפוצה למדי אצל זוגות שמכירים בשלב החיים בו את נמצאת. ההכרה בכך שאת עושה את מה שמתאים ונכון לך כעת ושאם את רוצה ילד משלך אין כל ברירה אחרת, תוכל אולי להרגיע. אני מעריך שהמטפלת שאליה את הולכת תוכל לתת לך הנחיות והסברים יותר ספציפיים על רקע היכרותכן. בברכה ד"ר אורן קפלן